מספר המורים בחינוך היהודי והערבי בירידה

 

עובדי הוראה במערכת החינוך, תשפ"ג (2022/23)

 

 

 

 

בשנת הלימודים תשפ"ג מספרם של עובדי הוראה בכלל המערכת היה כ-203 אלף לעומת כ-198 אלף בשנת הלימודים תשפ"ב (גידול של 2.1%).

 

 

 

 

במהלך השנים תשע"א-תשפ"ג (2022/23-2010/11), קצב השינוי השנתי במספרם של עובדי ההוראה, היה 3.1% בממוצע לשנה, בחינוך העברי – 3.3% ובחינוך הערבי – 2.6%.

 

 

 

בשנת הלימודים תשפ"ג מספר שעות העבודה השבועיות היה כ-6.23 מיליון שעות לעומת כ-6.10 מיליון שעות בתשפ"ב (גידול של 2.1%).

 

 

 

 

במהלך השנים תשע"א-תשפ"ג, קצב השינוי השנתי בשעות העבודה השבועיות במערכת, היה 4.8% בממוצע לשנה, בחינוך העברי – %5.1 ובחינוך הערבי – %3.8.

 

 

 

 

במהלך השנים תשע"א-תשפ"ג, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-62.8 אלף עובדי הוראה וכ-2.6 מיליון שעות עבודה שבועיות.

 

 

 

בשנת הלימודים תשפ"ג נוספו למערכת 14,094 עובדי הוראה, מהם 12,266 עובדי הוראה חדשים ו-1,828 עובדי הוראה חוזרים (לאחר הפסקה של 3 שנים ומעלה).

 

 

 

בשנת הלימודים תשפ"ג מספרם של עובדי הוראה חדשים עמד על 12,266 לעומת 13,266 בשנת תשפ"ב, ירידה של כ-7.5%.

 

 

 

שיעורם של עובדי הוראה חדשים בחינוך העברי ירד מכ-7.4% בשנת תשפ"ב לכ-6.7% בשנת תשפ"ג, ובחינוך הערבי מכ-4.3% בשנת תשפ"ב לכ-3.7% בשנת תשפ"ג.

 

 

 

בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) עזבו את מערכת החינוך 8,265 עובדי הוראה לעומת 9,529 עובדי הוראה בשנת הלימודים תשע"ט (ירידה של 13.3%).

 

 

 

במהלך השנים תשס"א-תש"ף (2019/20-2000/01), שיעורי העזיבה השנתיים של עובדי הוראה היו יציבים – כ-4.4% בממוצע לשנה. שיעורי העזיבה בחינוך הערבי בשנים אלו היו נמוכים (4.0% בממוצע) בהשוואה  לחינוך העברי (4.8% בממוצע).

 

 

 

במהלך שני העשורים האחרונים, מספר התלמידים גדל ב-50% בחינוך היסודי, ב-31% בחטיבות הביניים וב-48% בחטיבות העליונות, ומספר הכיתות גדל ב-63%, 52% ו-62%, בהתאמה.

 

 

 

בתקופה זו מספר המורים גדל ב-74% בחינוך היסודי, ב-96% בחטיבות הביניים וב-64% בחטיבות העליונות ובהתאם לכך מספר המשרות המלאות גדל ב-88%, 58% ו-52%, בהתאמה.

 

 

 

במהלך שני העשורים האחרונים ירד ממוצע התלמידים למורה. ירידה בולטת במיוחד הייתה בחינוך היסודי הערבי – מ-15.7 תלמידים למורה בשנת תש"ס (1999/00) ל-11.6 תלמידים למורה בשנת תשפ"ב (ירידה של 4.1 תלמידים למורה).

 

 

 

ירידה בולטת חלה בממוצע התלמידים למשרה מלאה, בחינוך היסודי הערבי – מ-18.9 תלמידים למשרה מלאה בשנת תש"ס ל-13.6 תלמידים למשרה מלאה בשנת תשפ"ב (ירידה של 5.3 תלמידים למשרה מלאה).

 

 

 

ממוצע התלמידים לכיתה ירד אף הוא, ובאופן בולט בחטיבות הביניים בחינוך הערבי מ-32.9 תלמידים לכיתה בשנת תש"ס ל-26.4 תלמידים לכיתה בשנת תשפ"ב (ירידה של 6.5 תלמידים לכיתה).

 

 

 

בחינוך העברי בשני העשורים האחרונים עלה שיעורם של עובדי הוראה עם 40-31 שעות עבודה שבועיות מ-9.8% בשנת תשס"א ל-48.5% בשנת תשפ"ג. בנוסף על כך, שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-32.2% בשנת תשס"א ל-7.4% בשנת תשפ"ג, ושיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-19.3% ל-40.1%, בהתאמה.

 

 

 

 

בחינוך הערבי בשני העשורים האחרונים, עלה שיעורם של עובדי הוראה עם 40-31 שעות עבודה שבועיות מ-11.1% בשנת תשס"א ל-61.2% בשנת תשפ"ג. שיעור הנשים עלה מ-61.2% בשנת תשס"א ל-76.2% בשנת תשפ"ג. שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגות שכר לא אקדמיות ירד מ-42.6% בשנת תשס"א ל-2.3% בשנת תשפ"ג, ובמקביל שיעורם של עובדי הוראה בעלי דרגת שכר תואר שני ומעלה עלה מ-8.5% ל-45.6%, בהתאמה.

 

 

 

השכר החודשי הממוצע של עובדי הוראה עמד בשנת תשפ"א (2020/21) על 12,460 ש"ח לעומת 8,954 ש"ח בשנת תש"ע (2009/10) ו-6,380 ש"ח בשנת תש"ס (1999/00), גידול של כ-95% במהלך השנים תש"ס-תשפ"א.

 

 

 

השכר השנתי לשעת עבודה שבועית עמד בשנת תשפ"א (2020/21) על 5,001 ש"ח לעומת 4,341 ש"ח תש"ע (2009/10) ו-3,479 ש"ח בשנת תש"ס (1999/00), גידול של כ-44% במהלך השנים תש"ס-תשפ"א.

 

 

 

השכר השנתי למשרה מלאה עמד בשנת תשפ"א (2020/21) על כ-173 אלף ש"ח לעומת כ-130 אלף ש"ח בשנת 2010 וכ-100 אלף ש"ח בשנת תש"ף (2019/20) (גידול של כ-73% במהלך השנים 2021-2000); בקרב עובדי הוראה צעירים (בני 34-25): כ-118 אלף ש"ח ב-2021 לעומת כ-87 אלף ש"ח ב-2010 וכ-70 אלף ש"ח ב-2000 (גידול של כ-70%); ובקרב עובדי הוראה ותיקים (בני 64-55): כ-248 אלף ש"ח לעומת כ-171 אלף ש"ח וכ-134 אלף ש"ח, בהתאמה (גידול של כ-84%).

 

 

 

פערי השכר בין גברים לנשים פחתו מ-13% בשנת 2000 ל-10% בשנת 2021. לעומת זאת, באותן שנים פערי השכר בין ותיקים (בני 64-55) לצעירים (בני 34-25) התרחבו מ-93% ל-109%, בהתאמה.

 

 

 

בין השנים 2022-2012 חלה עלייה בכלל המערכת בשיעור המורים להוראת עברית, מתמטיקה ואנגלית בעלי רקע השכלתי/הכשרתי מתאים להוראת המקצוע, למעט ירידה קלה בשיעור המורים להוראת עברית בחטיבת הביניים.

 

 

מפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה תמונה מדאיגה של מצב המורה בחינוך הממלכתי בישראל.

 

 

בשיעורי ההתאמה למקצועות עברית, מתמטיקה ואנגלית לאורך השנים 2022-2012, קיים פער שלילי מתמשך בין בתי ספר שבהם תלמידים בעשירוני מדד חברתי-כלכלי נמוכים לבין בתי ספר שבהם תלמידים בעשירוני מדד חברתי-כלכלי בינוניים וגבוהים.

 

 

 

בשנים 2020-2011, חלה עלייה בשיעורם של עובדי הוראה במערכת החינוך בעלי תואר ראשון ממכללות אקדמיות לחינוך (מכ-43% לכ-48%), לעומת ירידה בשיעורם של עובדי הוראה בעלי תואר ראשון מאוניברסיטאות (מכ-39% לכ-32%).​

 

 

להודעה המלאה​