תלמידי ישראל לא שואפים להיות מקובלים חברתית

בניגוד לדעה הרווחת לתלמידי ישראל מדווחים כי לא חשוב להם להיות מקובלים. סקר חדש של עמותת מצמיחים שפועלת למיגור וצמצום האלימות ותחושת התוקפנות בבתי הספר בישראל, בדק ומצא כי רק 13% ילדים ובני נוער מתלמידי ישראל דיווחו כי הם שואפים להיות מקובלים בכיתה.

31.03.2023 מאת: פורטל הכרמל והצפון
תלמידי ישראל לא שואפים להיות מקובלים חברתית

 

סקר של עמותת מצמיחים שנערך ע"י panelview ,mind the gap, בדק בקרב 500 ילדים ובני נוער בכיתות ד' - יב" בטווח הגילאים של 10-18, ומצא כי בניגוד לדעה הרווחת תלמידי ישראל לא מוצאים ערך בלהיות מקובלים ופופולריים בכיתה. מממצאי הסקר עולה שרק 13% ילדים ובני נוער שואפים להיות מקובלים חברתית. הסקר נערך בגילאי בתי ספר יסודיים ותיכון בנים ובנות  מאזורים גיאוגרפיים שונים בארץ (32% מתל אביב וגוש דן לעומת 20% מהפריפריה).

 

 

 

כשהתלמידים נשאלו בסקר מה הוא הדבר הכי חשוב בעיניהם בכיתה 57% ענו "שיהיו להם חברים טובים וקרובים". עוד מצא הסקר כי מבין הילדים שנפגעו וחוו מקרי אלימות ותוקפנות, 19% מהם נפגעו מחברים במעגל הקרוב. עוד מצא הסקר כי כ-70% מהתלמידים נפגעו על ידי ילדים מקובלים או "די מקובלים" ורק כ-8% מהתלמידים מהילדים נפגעו על ידי ילדים שאינם מקובלים בכיתה. ממצא זה דרמטי במיוחד היות וחלק משמעותי מתוך המשאבים לצמצום האלימות מושקעים בתוקפנות מצד 8% דחויים, בעוד אלה ורק משאבים קטנים מושקעים בצמצום תוקפנות מצד המקובלים. 

 

 

 

אך לא רק כאשר מדובר בתוקפנות העיוורון קיים, למעשה לא ניתן להבין כמעט אף אינטרקציה חברתית או נורמה בלי להוסיף להן את מרכיב המעמד החברתי. כאשר ילד ממעמד חברתי גבוה פוגע באחר בנים פחות מאמינים שידווחו עליו (16%) מאשר בנות 36%. וכנראה בצדק כי נתפס כמטפל בילדים שפוגעים באחרים בעיקר כאשר מדובר בתוקפנים-דחויים (23%-27%) ופחות כאשר מדובר בתוקפנים-מקובלים (13%) ומצליח בעיקר בעיקר כאשר הם ממעמד נמוך

 

 

 

בחינוך החרדי אכפתיות יותר נתפסת כמשפרת מעמד 63% מול 43% בדתי, וכ-36% במסורתי או חילוני.

 

 

 

יוני צ'ונה מנכ"ל עמותת מצמיחים מסר כי: "אנחנו בעמותת מצמיחים פועלים למיגור וצמצום האלימות ותחושת התוקפנות בבתי הספר בישראל. משרד החינוך אינו מצליח להפחית באפקיטביות את שיעורי האלימות בין השאר משום שחסרות לו מדידות וכלים המתייחסות לתוקפנות חברתית והקשר שלה למאבק לפופולריות.  מהסקר שערכנו מחזק את ההתרשמות שלנו רבת השנים שלנו בשטח כי ילדים ובני נוער מבינים כי שתוקפנות משפרת להם את הפופולריות, אך כלי מדידת האלימות שבהם עושה שימוש משרד החינוך עיוורים לכך. יש לשלב באופן מיידי באמצעי מדידת האלימות בקרב בתי הספר בחינת ערך הקשר בין התוקף למותקף ואת ערכו החברתי של התוקף. כל עוד משרד החינוך מבצע מדידות עיוורות לכך, ומכשיר מורים תוך עיוורון לאותה נקודה ואין לצפות לשינוי בהיקפי האלימות.

 

 

 

כך למשל היחידים שתופסים תוקפנות מצד מקובלים כנמוכה יחסית לאחרים הן בנות מהמגזר הדתי (40% מול כ-55%) אך אפשר שמדובר בתשובה מרצה.

 

 

תגובות

מומלצים

\