החלטה שיכולה לסייע לבעלי האדמות במנסורה
TheMarker:"בית המשפט העליון פסק כי רמ"י תשלם פיצויים בגין הפקעת קרקעות לטובת הקמת הערים כרמיאל ונוף הגליל, הצפויים להסתכם במיליארד ש"ח ושכר טרחה מוגדל, לפסיקה השלכות על מאות תיקים זהים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים.
"70 שנה אחרי שהופקעו קרקעות בגליל: המדינה תפצה במיליארד ש"ח עורכי הדין יקבלו 150 מיליון ש"ח"
כתבה של שלומית צור TheMarker רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) צפויה לשלם יותר ממיליארד שקל בפיצויים ושכר טרחה לבעלי קרקעות ערבים, שקרקעותיהם הופקעו החל בשנות ה-50 באזור הצפון כך נקבע בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון. בית המשפט פסק כי מלבד הפיצויים, תשלם המדינה לשורה של עורכי דין שייצגו את בעלי הקרקעות.
רקע על אזור אדמות מנסור וגאלמה
האוכלוסיה הדרוזית בשני הכפרים דאלית אל כרמל ועוספיה מאז ומתמיד החזיקה בקרקעות מנסורה וג'למה, עבדה זרעה וכך התפרנסה במשך מאות שנים.
עם הקמת מדינת ישראל ב1948 המדינה גילתה שתושבים דרוזים משני הכפרים דליה עוספיה מחזיקים במעל ל-78 אלף דונם אדמה כולל האדמות במפער הקישון.
כיום, חלק מהאדמות הפכו פארק הייטק ביוקנעם שיושב על אדמות דרוזים שבדרך לא דרך עברו למדינה ומשם ליזמות פרטית, עד היום שני הכפרים רק נתנו אדמות ובתמורה לא נהנו מש"ח אחד הכנסות, אפילו הרשויות המקומיות לא זכו לקבל ארנונה בתמורה לשטחים שנלקחו, שלחלקם עד היום יש טאבו על האדמה מלפני קום המדינה.
עד יום זה מחזיקים הרבה משפחות דרוזיות באדמות חקלאיות במפער הקישון המשמשות לניהול עסקים, רפתות ושטחי מרעה ובעיקר חקלאות.
עם התחלת התכנון על אדמות הדרוזים לצורך פרויקטים לאומיים, קם לו מאבק שהובילה וועדה ציבורית של הדרוזים, כדי להציל את האדמות שנשארו, דאז היו הפגנות ומאבק מתמשך שלקחו בו חלק גדול של אנשי ציבור מכל הקשת החברתית.
בשנת 2012 נחתם הסכם עם מנכ"ל חוצה ישראל ראובן לבון ז"ל ועוזי יצחקי מנכ"ל משרד התחבורה, בנוכחותו של שיח' מוופק טריף כעד להסכם, שבמקום יקימו מחלף ושאזור המסחר והעסקים ימשיך להתקיים ולא יפגע.
עד יום זה במפער הקישון נלקחו מהדרוזים מעל 1000 דונם ששייכים לבעלי קרקעות מכפרי הדרוזים בכרמל, בעלי הקרקעות בעוספיה טרם קבלו כל פיצוי עד היום, לעומת בעלי הקרקעות מדאלית אל כרמל שכבר קבלו פיצוי כספי או חלופה.
היסטוריה על האזור
בני העדה הדרוזית הגיעו לארץ ישראל עם הגעת פחר אלדין השני שהיה שליט של הטורקים בסוף המאה ה-16 וברבע הראשון של המאה ה-17. הוא שלט ממחלב בצפון סוריה היום ועד גבול מצרים בדרום. בפועל, הייתה לפח'ר א-דין אחיזה של ממש רק בשטח שבין קו ביירות-ענג'ר בצפון וקו חיפה-בית שאן בדרום
התושבים הדרוזים עבדו לעבד את אדמות עמק יזעאל שנקרא בערבית "מרג אבן עאמר" אדמות מנסורה הם זרעו בעיקר חיטה סומסום בצל טבק ועוד אבל עיקר החקלאות התבסיסה על חטיה.
הדרוזים רכשו את האדמות מהשלטון הטורקי שילמו מחר יקר וגם נתנו כ 80 אחוז מהיבול לשלטון הטורקי.
עם סיום השלטון הטורקים במזרח התיכון והמפרץ הפרסי , נכנס לארץ ישראל המנדט האנגלי והשתלט על אזורים נרחבים כולל באזור עמק יזרעאל יוקנעם בנה מחנה אוהלים בדיוק צמוד לכביש 70 היום לא רחוק מהאדמה שלנו
עם סיום מלחמת העולם השניה ותחילת העליה של יהודי אירופה ומדינות ערב האנגלים עזבו את הארץ וחלקים גדולים ממדינות המזרח התיכון אבל ארת האוהלים של המחנות לא קיפלו ועם כנסת צבא הגנה לישראל התישב על אותו בסיס שהוא בעצם אדמות של החקלאים הדרוזים , זה לא הסוף כל מני בעלי תפקיד במדינה פנו למוכתרים ולמנהגי הדרוזים בכרמל לבקש מהחקלאים הדרוזים שיתרחקו מגבולות הבסיס כי המקום רגיש הדרוזים נענו בחיוב מתוך כוונה שרוצים לעזור בהקמת המדינה ושאין להם כל עניין לסרב כי אלו אדמות שלהם והם יקבלו אותם בבוא בעת
עם השנים נבנה במקום אזור ליצור אמלח וכל מני תעשיות שבעצם הכל על אדמות הדרוזים מבלי לבק מאף אחד אישור.
כולל כביש 70 שנבנה על אדמות הפרטיות של הדרוזים
בתקופה הזו התחילו להשתלט כל מני סוחרי קרקעות יחד עם עורכי דין על האדמות החקלאיות מסביב למחנה ובאזור הזה בכל מני דרכים הצליחו לנשל את הדרוזים מהאדמות והשיטות היו רבות לא לפרט כאן
אבא של ז"ל הוא אחד משלושת האחים שמכרים את האדמה טוב ומעולם לא ותרו עליה כי ירשו מאבא שלהם שהיה בעל עסקים סחור לפחם וחקלאות שהיה עובר מארץ ישראל ללבנון ולסוריה מצרים וירדן וסוחר בכל מני מוצרים של התקופה ההיא הוא סאבא חוסין ז"ל העסיק בזמנו עובדים לעבד את הקרקעות שהיו ברשותו בעמק סולתם. הדודים ואבא ז"ל השלימו עם המצב שהצבא נמצא באדמתם בחשיבה שיום אחד תוחזר להם האדמה אבל מה לעשות שלא הוחזרה האדמה גם גודרה בגדר עם אבטחה צמודה חמושה 24 שעות ולפני מספר שנים האזור עבר לחברת אלביט מבלי לדבר עם בעלי הקרקעות.
שאני היום שומע שזה מפעל שמייצר נשק למדינת ישראל ותרומתו רבה אין לי ספק בזה אבל אני והאחים שלי כולם יוצאי יחידות קרביות שירות מימושך של חמיש שנים בלבנון משפחה שאבדה שני דודים בשירותם בהגנה על גבלות ישראל משפחה שלי נתנה הרבה לביטחון המדינה וממשיכה לתת עד יום זה בילדים והנכדים .
חשוב לציין שכל המתחםם היום של אלביט מגודר מדרום כניסה ראשית עם אבטחה חמושה בנשק ארוך ממערב גדר לאורך מערכת מאובטחת ממזרח יש שער אחד הקרוב לאדמה עם מאבטח חמוש ומצפון גדר גבול למחלף התשבי יוקנעם מטרים ספורים מהחלקה שלי.
