השפעת שפת אם ברכישת שפה נוספת בילדות

 

בדו לשוניות ברצף (או עוקבת) שפה אחת נרכשת לפני תחילת החשיפה לשפה נוספת. השפה הנוספת היא לרוב השפה המדוברת בסביבה. דו-לשוניות זו נפוצה מאוד, בישראל ובעולם, והיא מאפשרת הצצה אל יחסי גומלין המתקיימים בין שתי השפות בדו-לשוניות.

 

 

לצד גורמים רבים נוספים, תהליך רכישת שפת הסביבה ורמת השליטה בה מושפעים ממאפייני שפת הבית. אם נרצה להבין לעומק את התפקוד השפתי של ילד.ה דו-לשוני.ת, יש להתבונן במערכות השפתיות בכל שפה: האם הן דומות או שונות? במה בדיוק מתבטא הדמיון והשוני ביניהן? ככל שהדמיון בין המערכות רב יותר, כך רכישתן בשפת הסביבה תהיה קלה יותר. 

 

 

באחד המחקרים, אשר ערכנו לאחרונה יחד עם פרופ' שרון ערמון-לוטם מאוניברסיטת בר אילן, בחנו את התפקוד השפתי של כ-100 ילדים וילדות דו-לשוניים בני 4-8 שנים, דוברי רוסית כשפת הבית ועברית כשפת הסביבה. מצאנו מגוון ביטויי השפעה של שפת הבית על הליך רכישת שפת הסביבה. השפעה זו התבטאה, ראשית, ברכישה מהירה ויעילה יותר של מערכות שפתיות בשפת הסביבה שהיו דומות למערכות בשפת הבית. לדוגמה, הן ברוסית והן בעברית ההטייה של שם תואר חייבת להיות בהתאם למינו הדקדוקי של שם העצם ביחיד (ילד חכם, ילדה חכמה), ואנחנו מצאנו שרכישה של מבנים אלו בעברית מהירה מאוד בקרב ילדים דו-לשוניים דוברי רוסית מהבית – בין היתר, הודות לדימיון זה בין שתי השפות.

 

 

בנוסף, ראינו קושי מסוים ברכישת מרכיבי השפה העברית אשר להם אין הקבלה בשפה הרוסית. לדוגמה, מצאנו יותר טעויות בעיצורי שורש או בסיס המילה, בהשוואה לילדים חד-לשוניים דוברי עברית, בין היתר, עקב היעדר רכיב זה בשפת הבית, לדוגמה: במקום סולמות כריבוי של סולם  יטעו לומר סולות, עקב השמטת עיצור מ, או כריבוי למדף במקום מדפים  יפיקו את המילה מדבים. טעויות מסוג זה היו מעטות והן נעלמו עם המשך החשיפה לעברית.

 

 

כמו כן, נמצא כי ההשפעה יכולה להסתכם בטעויות בשפת הסביבה, שלא משקפות קושי שפתי כלשהו אלא מהוות ביטוי לתהליך טבעי ומתועד היטב של השפעת שפת האם על השפה הנרכשת. חשוב לסייג כי לא רק דמיון או שוני בין השפות משפיעים על הליך רכישת שפת הסביבה, אלא גם גורמים נוספים, כאלה הקשורים לגיל החשיפה, כמות ואיכות החשיפה, ומאפייני השפה הנרכשת, לדוגמא - עד כמה הכלל שכיח בשפת הסביבה ועד כמה הוא עקבי ושקוף. כך, יצירת הריבוי בעברית מתבצעת על פי חוקי שפה שכיחים, עקביים. לדוגמה, מה שמסתיים ב-a מקבל סיומת ריבוי ot: בובה-בובות, תמונה-תמונות) ונגישים להבנה (קל מאוד להבחין האם יש בובה אחת או יותר מאחת).

 

 

הממצאים מדגישים את חשיבותה של שפת האם  בקרב ילדים.ות דו-לשוניים, הן בתהליך האבחון והן בתהליך ההתערבות.

 

 

 

יום שפת האם הבין־לאומי מצוין מדי שנה  ב 21.2 לקידום ההכרה והמודעות בגיוון של שפות ותרבויות בכל רחבי העולם. מציינים את 21 בפברואר כיום השפות הבין־לאומי כבר  מ1952 לזכר הסטודנטים שנהרגו בעימותים עם המשטרה הפקיסטנית במהלך מחאה של התנועה להכרת השפה הבנגלית כשפה רשמית לצד אורדו ואנגלית.  אונסק"ו מציינת את יום שפת האם הבין־לאומי במשך כ-20 שנה, במטרה לקדם חינוך רב לשוני, תוך שימור שפת אם. בכל שנה, נבחר נושא מוביל ליום.

 

 

 

ד"ר יוליה רזניק, מרצה וחוקרת במחלקה להפרעות תקשורת באוניברסיטת אריאל. מחקריה עוסקים בהתפתחות שפתית תקינה (בקרב חד-לשוניים ודו-לשוניים) ובהתפתחות שפתית לקויה, תוך התמקדות בהיבטיה המורפולוגיים והמורפו-תחביריים של השפה. ד"ר יוליה, מורה להוראה מותאמת ומאבחנת דידקטית, מומחית ללקויות למידה על רקע שפתי, ניסיון עשיר של כ-15 שנים בעבודה עם ילדים עם לקויות למידה (אבחון והתערבות).

 

דר יוליה רזניק אוניברסיטת אריאל קרדיט צילום דני כתרי