בעקבות יוקר המחייה הדרישה להקפיא את מחירי החשמל

 

 
ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון בנושא עליות המחירים בענפי המשק השונים והשפעתם על יוקר המחייה, בהשתתפות גורמים שונים במשק, משרדי ממשלה, חברת החשמל ורשות החשמל, שר הכלכלה ניר ברקת, וגורמים נוספים.

 

יו"ר הוועדה פתח את הדיון: "כבר תקופה ארוכה שאנחנו נתקלים כולנו בעליות מחירים קשות, בכל קנה מידה, הרבה יותר ממה שקורה אי פעם בעבר, וגם במקומות אחרים. רק עכשיו אנחנו מקבלים הודעה על עליית הריבית, על עליית מחירי החשמל, המים, הארנונה, המוצרים השונים, הדבר שהכי מפריע לאזרחי המדינה, זו המציאות הזו שבה נהייה קשה יותר ויותר. מחירי הדירות שמזנקים ב-20 אחוז, דבר שאין לו אח ורע".
 

 

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת חשמל: "עליית המחירים נקבעה עי רשות החשמל, העלייה נובעת מהעלייה אך ורק של חומרי הגלם, כ-3 וחצי מיליארד ₪ הן תולדה של עלייה משמעותית מאוד בעלויות הפחם, זו הסיבה הכמעט יחידה. בנוגע להסבת תחנות כוח פחמיות לגז, אמורה לסייע בהחלט להוזלה, זה עומד על הפרק, אנחנו אמורים לסיים עד תום 2025 את כל ההסבות, אנחנו מעריכים שגם השינוי הזה ישפיע על תעריפי החשמל. אנחנו עושים את הכל כדי לייעל את העבודה, ולדאוג לכך שההוצאות השוטפות תפחתנה, וכך גם עלויות החשמל. אין לנו אינטרס לעלות את המחירים, אנחנו רואים בחשמל מוצר קיומי". חברת החשמל שקופה לחלוטין בפני רשות החשמל, מי שמנתח את ההכנסות וההוצאות זו רשות החשמל יחד איתנו, בשת"פ מלא. הם עלה שעורכים את הנושא, אין פה פרוטה אחרת למעט העלות העודפת של עלויות הפחם. זה או במסגרת עלייה כזו או שהמדינה תקצה את הכסף".
 

 

ח"כ גפני: "פניתם לממשלה בנידון?".
 

 

שפיגלר: "לא, דיברנו עם אגף תקציבים, יש עכשיו ממשלה חדשה, נפנה אליה עם הנושא הזה. אגב במסגרת פתיחת השוק לתחרות כיום אנחנו מייצרים פחות מ-50 אחוז. חברת החשמל מאיצה את התהליך של ההסבה של התחנות לגז, עד כדי כך שיצאנו לדרך עוד לפני הסכמה של הדירקטורים. אנחנו מתייחסים ברגישות לציבור".
 

 

רבקה לויפר, סמנכ"לית כלכלה, רשות החשמל: "השנה הזו הייתה מאוד מפתיעה, התחלנו במצב טוב, חברת החשמל פתחה את התחרות, נכנס גם הייצור  בגז וזה ייצב את המחירים, חשבנו שהינה רפורמות מתחילות לעבוד. קיצצנו המון לחברת החשמל, אני לא חושבת שנשארו שם שינויים. ניסינו מאוד לא להעלות מחירים, עשינו הכל. העלנו בקצת בתחילה. אירוע הפחם כפול, ירד הביקוש, חברות הפסיקו לייצר, על זה נוספה המלחמה ברוסיה, ובסופו של דבר המלאים פחתו והמחירים עלו. המשק לא צפה את זה, התחלנו להעלות את המחירים במשורה, עד שבקיץ המחירים זינקו, העלנו את המחירים בערך ב-8-9 אחוזים.
 

 

"המחירים התחילו לעלות אט אט, עד שבמאי יוני התחילו קפיצה אדירה של המחירים בפחם, ביולי החלטנו שאם לא נעצור את המדרון, נגיע לאירוע בלתי נשלט. יש מדינות באירופה שמפסיקות חמום. היינו צריכים להעלות את המחירים בסביבות 22 אחוז, אמרנו שבגלל שזה אירוע מהיר, לא נקפוץ ברגע, כי ייתכן שהמחירים ירדו אחר כך. מה שקרה, אח"כ המחירים המשיכו לעלות, וגם נוצר חוב. מחירי התשומות המשיכו לעלות. ברשות המחיר מבחינתנו או תמונת רנטגן של מה שקורה בשטח. אני יודעת שזה הרבה, זה 30-35 ₪ לצרכן ממוצע בחודש, נכון שחשמל הוא גורם ייצור ראשון במעלה, לכן פרסמנו לשימוע ציבורי, קיבלנו גם תגובות".
 

 

חברי כנסת רבים תקפו את ההחלטה לייקר את החשמל.
 

 

ח"כ ינון אזולאי: "המשרד להגנת הסביבה עוצר פתיחת תחנות גז קטנות שרוצות להיכנס לשוק, מזל שיש אוקראינה ויש קורונה כי אחרת איך היו מתרצים את עליית המחירים. אם אנחנו מתקדמים לפי הצפי שלכם במעבר מפחם לגז ויחזירו את ההשקעה, אז מה העניין להעלות את המחירים כאשר ידוע שבעתיד יהיו הוזלות עתידיות, אז בואו נוריד את המחירים על חשבון ההוזלות העתידיות".
 

 

ח"כ טטיאנה מזרסקי: "גם הבנקים מעלים את הריבית, זה משתקף בכל דבר בחיי האזרחים. יגיע מצב שפעוטון יעלה יותר ממשכורת. יגיע מצב שאנשים יעדיפו להישאר בבית במקום לצאת לעבוד. אנחנו שמענו מרה"מ מההסכמים הקואליציוניים שתהיה הקפאה של מחירים, איפה ההקפאה שהבטחתם לנו?"
 

 

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "לפי ה-OECD החיים בישראל מהיקרים בעולם, 54% מהערבים חיים מתחת לקו העוני. לא יכול להיות שאנחנו נקבל את התשובה שחברת החשמל מתנהלת כמשק סגור והפחם עלה. אנחנו מדברים כאילו מדובר במוצר פריבילגי, זה מוצר שכל אזרח צריך לקבל. אני מבקשת להעניק סבסוד בחשמל לעניים, צריך לדאוג למוחלשים שחיים על משכורת מינימום שאין להם איך להתקיים, לחם קפץ למחירים נוראיים, פירות הפכו לפריבילגיה".
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני תהה במהלך הדיון: "הוזמנו רשתות השיווק, הגיע מישהו? הוזמנו היצרנים הגדולים, הגיע מישהו? חשוב לי לדעת לגבי העניין הזה, ואזמן אותם לכאן, ואם הם לא יבואו, הם לא יבואו יותר לוועדת הכספים. הדבר הזה צריך להיות כאן על השולחן, צריך לדעת למה הרשתות שמקבלות מוצר ב-3 ₪, מוכרות אותם ב-20 ₪, יש הרבה מרכיבים לעניין".
 

 

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אני מייצג את היצרנים, הרבה פעמים אנחנו שמים אותם על המוקד לא לצורך". תומר ציין כי מאז ינואר 2020, עלו רכיבי מזון שונים בעשרות רבות של אחוזים, החשמל עלה ביותר מ-19 אחוז, המים ביותר מ-5% והארנונה בכמעט 5%, וכי במקביל היצרניות לא העלו מחירים תקופה ארוכה, וכי מדד המזון של האו"ם אמנם ירד לאחרונה, אבל עלה קודם לכן בעשרות אחוזים, וכך גם עלויות ההובלות, וכי בסך הכל ב-3 השנים האחרונות ישנן עליויות רבות ברכיבים השונים.
 

 

"כדי שהמחירים לא יעלו, אני יודע לטפל בעלויות הממשלתיות של התשומות, כמו למשל רשות החשמל, זה גוזר את מחיר המים. בארנונה אני מתחיל לטפל במקדם התייעלות בארנונה, שלא תהייה תמיד טיס אוטומטי. אני מטפל בחקלאות, אבל השיטה שהיום זה מסובסד דרך מחיר המוצר, זה לא נכון. אני רוצה לשמור על הרפתות, אבל שאני קונה חלב יקר יותר, איך אתחרה עם כל העולם?!". כך הצביע תומר גם על כך שהמע"מ בישראל גבוה משמעותית מיתר העולם, והפיריון נמוך, "אם ננטרל את המע"מ, נוריד את התשומות, נעלה את הפריון, אז נוריד מחירים ונחזק את התעשייה  בישראל".
 

 

רועי כהן, נשיא לה"ב: "שרוצים להעלות מחירים מגיעים לעצמאים ובעלי העסקים, איפה נשמע שבאופן שרירותי יעלו ארנונה? מה אני מקבל? אפילו חניות אין לי. בסופו של דבר אני מרגיש כמו פרה חולבת. שצריך משהו ביצור הכנסה אתה לא יודע לעשות רפורמה, רק לקחת".
 

 

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אנחנו דנים גם בנושא מחירי המזון, נראה לי שרשתות השיווק והיצרנים העלו מחירים בלי פרופורציה, למשל בחד"פ, העלו מחירים בשיעורים גדולים יותר מהמס. הייתה תחושה שיש חגיגת מחירים".
 

 

אדם בלומנברג, סמנכ"ל ההסתדרות החדשה: "מלכתחילה אנחנו המדינה השלישית מלמעלה ביוקר המחייה. לצד מהחשמל, גם מחירי הדלק עלו, הארנונה, המים, כל הדברים האלה מייצרים לנו סחרור שמשפיע על העסקים וישפיע על סל הצריכה הבסיסי של כל אזרח ואזרח במאות שקלים. לצד זה גם העלאת הריבית היום. עברנו מערכת בחירות שנושא יוקר המחייה היה הראשון במעלה, לצערי הממשלה הנכנסת עם הסכמים קואליציוניים של 600 סעיפים, רק 5 מהם עוסקים ביוקר המחייה. ההסתדרות בראשות ארנון בן דוד שמה תוכנית כלכלית סדורה לטיפול ביוקר המחייה, לממשלה הרבה כלים ומשאבים כדי לטפל ביוקר המחייה".
 

 

ח"כ יבגני סובה: "זה שוק חופשי, כל עוד אנשים יקנו ב-20 שקל, יקנו וימכרו ב-20 שקל, לכן ניסינו בשנה וחצי האחרונות, גם ברפורמה ביבוא. אם נפתח עוד, המחיר ירד. צריך יבוא מקביל, בדיוק כפי שהתחלנו".
 

 

ח"כ גפני: "אני מסכים שיש שוק חופשי, אבל אני לא מסכים שזה שחור לבן, מותר לי לדעת למה רשתות השיווק גובים מחירים גבוהים מעבר לרווח סביר ומשמעותי שיש להם".
 

 

ישראלה מני, סמנכ"לית איגוד לשכות המסחר: "מי שקורא את מסמך השימוע של חברת החשמל, רואה אמירה שעיקר שהעלייה במחירי החשמל היא בגין עיכוב בהסבת התחנות לגז של חברות חשמל. למה לא מייצרים סנקציות סביב זה? כך לא היינו מגיעים ל-2022 במצב הזה. שאתם כותבים במסמך שיהיה עוד עיכוב של 3 שנים בהסבת התחנות, שזה אומר שכולנו הולכים לשלם עוד 3 שנים הרבה מאוד כסף. צריך לבדוק מי השחקנים הפעילים בשוק הזה. רשות החשמל לא הזמינה אף אחד מאתנו להשמיע את דברו. משרד הבריאות מעכב 2 רפורמות ענקיות במשק, כרגיל משרד הבריאות מתנהל בחוסר ניהול סיכונים. בנושא החקלאות, יש אופציה לתת סובסידיה לחקלאים לפתוח את השוק לתחרות, זה הדבר היחיד שיוריד מחירים".
 

 

עו"ד רחל גור, לובי 99: "להבנתנו הסיבה שמחירים יורדים היא לא בגלל שהעלויות עולות אלא היא כי מדובר בשוק ריכוזי, הם מעלים את המחירים כי הם יכולים. שכבנו על הגדר והובלנו מחאת צרכנים שבלמה את העלויות, אבל הגענו לקצה היכולת של הצרכנים.  יש לנו 4-5 מגה מונופולים ששולטים בשוק המזון, במצב הזה אין תחרות ואין רצון וצורך להוריד את המחירים. אנחנו מבקשים שתיכנסו לפה ותשאלו את השאלה".
 

 

רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים, ההסתדרות החדשה: "אנחנו העצמאים נפגעים פעמיים, כנושאי נטל של משק הבית שלנו, ופעם שנייה אנחנו גם סובלים מאוד בעליית ריביות וההלוואות עבורנו, וחשיפת האשראי זה עוול יום יומי. לכן הנטל הזה הוא בלתי נסבל. לכן אנחנו אומרים לשר האוצר, אנחנו מקימים את חטיבת הפרילנסרים בהסתדרות, והוא ימצא אותנו עומדים מנגד מאוחדים, כי הכי קל לפגוע בנו, שאנחנו יחידנים ועצמאים בשטח, הגיע הזמן שנתאחד בנושא הזה, ונעמוד מאוחדים מול שר האוצר החדש".
 

 

יו"ר הוועדה פנה לרשות החשמל: האחריות עליכם היא מאוד משמעותית, ולנו נראה מכל הדיון הזה, שרשות החשמל עשתה את זה במעין קלות דעת, ושהיה אפשר לדחות את עליית המחירים, ושזה היה מונע שורה של התייקרויות.
 

 

רבקה לויפר, סמנכ"לית רשות החשמל: "קלות דעת זה הדבר האחרון שאפשר לומר עלינו. לגבי היחידות באשכול ששאלו עליהן – היחידות באשכול ללא מגבלת שעות של המשרד להגנת הסביבה, ניתן היה להפעיל אותן יותר וכנראה לחסוך יותר פחם, סדרי גודל של משהו כמו 200 מיליון בשנה שאנחנו מעריכים. אבל אנחנו עובדים לפי החוק. טענה שנייה שנאמרה לגבי המחירים – רמת המחירים שעדכנו ביולי לא הגיעה לרמת המחירים שבאמת הייתה ביולי ולא לרמה היום. מחירי הפחם שעדכנו נמוכים יותר.
 

 

"אכן כפי שהוזכר כאן, צו הבלו נחתם ב-2023, זה הוריד את הבלו בצו, אנחנו תמיד צריכים להפנים את המצב הקיים, לכן זו רמת המחירים. לגבי הטענה על העיכובים, העיכוב של חברת חשמל הוא לא של 3 שנים, הוא כרגע של שנה. ודאי שתהיינה סנקציות, עיכובים עם כאלה השלכות למשק, בוודאי שיהיה לזה מחיר".
 

 

ח"כ ינון אזולאי: "זה מתחבר למה שאמרתי קודם. אם זה רק שנה זו בשורה אדירה, תהייה הוזלה גדולה. אז בואו נוריד את המחירים היום, ונחלק את ההוזלה. כבר עשיתם את זה בעבר. במיוחד אם העיכוב רק שנה, והמשרד להגנת הסביבה יתן לפתוח עוד תחנות".
 

 

לויפר: "העיכוב הזה כרגולטור תפס אותנו ממש במקום מאוד לא נוח, עליית המחירים היום קשורה גם לעיכוב הזה וכתבנו זאת במפורש. חברת חשמל עושה את מירב המאמצים מההתרשמות שלי. לגבי סנקציות יש לנו את המנגנונים".   
 

 

"לכל רעיון להפחית את מחירי החשמל אנחנו לא מתנגדים. לא צריך להכניס את המשק לסחרור, אם מסתכלים על משקים באירופה, מחירי החשמל בישראל בין הנמוכים בעולם, בוודאי לעולם המערבי. גם את החוב לא מממנו בשנה אחת, פרסנו אותו על 3 שנים, כפי שנעשה במשבר ב-2012. נכון לעכשיו יש עליית מחירים. אנחנו מנסים לעשות צילום רנטגן של המצב, אנחנו צריכים לכסות עלויות, אנחנו גם צריכים להתנהל בצורה אחראית, אנחנו רואים את סביבת הריביות והאינפלציה. כרגע זה המצב שאנחנו רואים, דובר כאן על הבלו, בו אכן יש רכיב של מס, אבל אנחנו לא קובעים מדיניות".
שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת: "כל בר דעת שמגיע מהשוק החופשי, ואני מאמין בשוק חופשי ופתוח, אני יכול לדבר בשם כל השרים ורה"מ, אנחנו לוקחים את יוקר המחייה כנושא ליבה. יש את סך העלות של עשיית עסקים, אלה שני מושגים שנצטרך לנהל אותם. זה כל הזמן בהשוואה ל-oecd, ולראות איך אנחנו יכולים לצמצם את הפער לעומתם".
 

 

"ביום חמישי הושבענו, ביום שישי בבוקר שמעתי ברדיו את הודעת עליית המחירים, ואמרתי רגע זה במשמרת שלנו, לכן עשיתי שורה של טלפונים למגזר העסקי, שוחחתי עם שר האוצר מספר פעמים. את התשובות האסטרטגיות ליוקר המחייה נציג בתקציב, אבל גם נתקלנו בטווח הקצר, ואנחנו בוחנים מה צריך לעשות כדי למתן את העלייה הנוכחית. הנושא הזה בבדיקה, ואנחנו מעוניינים לפתור את הטווח הקצר. אין פה ויכוח שצריך להתמודד בצורה חכמה גם עם הריכוזיות, לפתוח את התחרות, וגם בכל נושא הרגולציה, זה כמו סרטן, אם לא נדע להוריד את הרגולציה המיותרת בדומה לעולם ול-oecd, נשלם מחירים גובים מאוד.
 

 

"על העניין הזה אשב בשולחן עגול עם נציגי התעשייה והנציגים אצלנו, אנחנו צריכים פה שיתוף רב משרדי. חלק זה משרד הבריאות וחלק זה כיבוי אש, אני מכיר את זה מתפקידי כראש עירייה. אנחנו מבקשים כמה ימים, לא 100 ימי חסד, כמה ימים להביא פתרון לטווח קצר, ובהמשך נביא לכם גם תוכנית מסודרת.
 

 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אנחנו כוועדת הכספים קוראים לממשלה להקפיא את מחירי החשמל, למצוא את הדרך, זה גורם מכריע בנושא של עליות המחירים, עם תגובות השרשרת של ארנונה ומים. להיכנס לעניין ולהוריד את יוקר המחייה, זה מגיע לממדים שלא ידענו בעבר. ידענו להתמודד בעבר עם עליות, נעשה זאת גם בוועדה, נזמין את רשתות השיווק והיצרנים, אנחנו קוראים להוזיל את המחירים, בנפשנו הדבר".