מימי קדם ועד היום

 

מימי קדם ועד היום, מה אישים מפורסמים בהיסטוריה ומנהלים בכירים יכולים ללמד על המיומנות החשובה שתעזור לנו לשמור על מקום העבודה שלנו?

 

 

אחר כך שלח הצעיר להתגורר ולעבוד באחד הקיבוצים. קישונהט-קישון היה בעל טור סאטירי פופולרי בעיתון גדול בבודפשט. אבל מי בישראל יקרא סאטירות בהונגרית? כך מבלי להכיר את השפה העברית, אימץ, הסתגל לשינוי והפך לסטריקן מספר 1 של ישראל, מה זאת יכול ללמד אותנו על הסתגלות לשינויים בעולם העבודה?

 

 

 

ישנה רשימה ארוכה של מיומנויות שמופיעה במחקרים הן של משרד החינוך במדינת ישראל כפי שפורסמו על ידי  המדען הראשי במשרד החינוך וכלה ברשימות של מיומנויות נדרשות כפי שפורסמו בעולם כדוגמת במימוני תאגידים בלבד (מודל p21), באוניברסיטאות במימוני תאגידים גדולים(ATC21S ) נחשב אקדמי יותר (מטעם אוניברסיטת מלבורן במימון תאגידים) וכן של המועצה הלאומית למחקר של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב(NRC).

 

 

כלל המרצים במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות מבעלי תפקידים בכירים במשק מספרים שאחד הגורמים המאפשרים לאדם להתקדם במקום העבודה שלו, או לעבור למקום עבודה משופר, היא יכולתו להסתגל לשינויים החלים במשך הזמן בעבודה, במהותה ובצורת, הופעת חידושים ותופעות שלא היו קודם לכן. גם יכולתו של האדם ללמוד- ועדיף במהירות- חשובה.
 

 

 

עיתונאי, כלכלן ומרצה במיזם הדיגיטלי ממשיך ומספר: "שבתנ"ך מצאנו דוגמא, אולי ראשונה. שאול בן קיש משבט בנימין היה חקלאי ורועה בהמות. יום אחד, כאילו במקרה, נפגש עם הנביא שמואל, מנהיג הדור, המושח אותו, בדבר ה', למלך ישראל. שאול הצנוע חוזר לבית משפחתו ואינו מגלה לאיש שבחייו חל שינוי עצום. פתאום משתנה המצב הצבאי, צבא פלישתים חזק עומד להסתער על המדינה היהודית שצבאה חלש, ולחיילים אין אפילו נשק. שאול מפנים את המהפך. הוא, הופך מרועה בהמות למנהיג, מגייס את העם, מדריך את החיילים איך להכין נשק, עומד בראש מערכה ומנצח. בשנים שלאחר מכן ינצח במלחמות אחת אחרי השנייה, ימנה לעצמו סגל מפקדים ועוזרים מוכשרים, ושנים רבות ינהיג בהצלחה את העם- עד למותו הטרגי, כשלא ישב בעורף אלא יצא בראש צבאו לקרב.

 

 

הלקח הוא שגם אדם פשוט יכול להצליח להתמודד עם מצב חדש ונושא שאינו מבין בו. הרצון להצליח ולהציל את הציבור מכסה על חוסר הידע המקצועי.

 

 

נעבור בבת אחת למאה ה-20. הנשיא ג'ון קנדי ממנה את רוברט מק-נמארה לשר ההגנה, ומטיל עליו לשקם את צבא ארה"ב. כולם נדהמים כי מק-נמארה הוא מנכ"ל חברת המכוניות פורד, ללא ניסיון צבאי. איך יתכן?! קנדי בחן ובדק ומצא, שמדובר במנכ"ל מוצלח ואיש ארגון מעולה. "מי שמנהל את פורד יכול גם לנהל את צבא ארה"ב קבע.

 

 

התברר שצדק. מק-נמארה קיבל צבא קטן. הוא הגדיל אותו, שיפר מהקצה לקצה את המבצעיות והעמיד אותו בהצלחה במבחנים צבאיים חשובים, כולל מול קובה.

 

 

 

הלקח הוא שמנהל טוב אינו צריך לחשוש כאשר "זורקים" אותו לנושא חדש שאינו מוכר לו, ולמצב-ביש בעייתי. עליו להסתגל, לנצל את הידע שלו מתחומים קודמים, ללמוד ולהפוך לאיש מקצוע. 

 

 

 

גם בישראל אירע דבר דומה עמיר פרץ עמד בראש מפלגת העבודה, שהיתה אחת המנצחות בבחירות. הוא היה איש פוליטי וקודם לכן מזכיר ההסתדרות, ללא קשר לביטחון. להפתעת כולם, דרש פרץ וקיבל את תפקיד שר הביטחון, נושא שלא הבין בו דבר לכאורה. אבל פרץ ידע ללמוד במהירות. לאחר זמן קצר עמד בפניו אתגר חדש שישראל לא נוסתה בו עד עתה: אויבנו החלו לשלוח טילים ופצצות מרצועת עזה לישובים, וגרמו להרוגים רבים ולנזק רב.

 

 

המורל במדינה ירד. התעשייה הצבאית הציגה בפני פרץ את טיל "כיפת ברזל", לנטרול הטילים של האויבים. המומחים קבעו שהטיל אינו יעיל. פרץ, ללא ניסיון צבאי אך עם הגיון בריא, דחה את חוות הדעת של המומחים והורה לפתח את הטיל. התוצאה ידועה: "כיפת ברזל" נתנה לישראל מאז ועד היום הגנה אווירית מעולה, ולמעשה הצילה את המדינה ממלחמה נוספת. ישראל גם מוכרת את ההמצאה הישראלית למדינות רבות בעולם.

 

 

 

הלקח הוא, בין היתר, שאדם עם שכל בריא ובטחון עצמי, ללא יוהרה, יכול להתמודד עם מצב חדש וקשיים חדשים. עליו להקשיב למומחים, אך אינו חייב לציית להם(אלא אם כן מדובר בהוראות חוק), השכל הבריא שלו יכול להכריע.

 

 

יום אחד, בראשית שנות החמישים, הגיע לנמל חיפה עולה צעיר, רווק בשם פרנץ קישונהט. הפקיד שרשם בנמל את פרטיו האישיים לא הסתדר עם השם המוזר, ושינה את שמו של הצעיר, בתעודת העולה, לאפרים קישון. אחר כך שלח הצעיר להתגורר ולעבוד באחד הקיבוצים. קישונהט-קישון היה בעל טור סאטירי פופולרי בעיתון גדול בבודפשט. אבל מי בישראל יקרא סאטירות בהונגרית? הצעיר לא השלים עם מצבו כפועל בקיבוץ, לאחר שעות העבודה ישב ולמד את מילון גור לשפה העברית, מילה אחר מילה, עמוד אחר עמוד, קרא, למד, שינן ותרגל. אחר כך הציע את עצמו ככתב לעיתון המוביל באותן שנים, "מעריב".

 

 

 

העורך עזריאל קרליבך, זיהה שהצעיר מוכשר ונתן לו טור והזדמנות. ההמשך ידוע: אפרים קישון הפך לסטריקן מספר 1 של ישראל, וספריו תורגמו כמעט לכל השפות. קישון אפילו חידש מילים בשפה העברית, אך מבטא דיבורו היה הונגרי עד יומו האחרון. מבטאו היה הונגרי עד יומו האחרון.

 

 

הלקח הוא שאדם יכול להסתגל למציאות חדשה, לארץ חדשה וזרה, שאינו דובר את שפתה ואינו יכול לדבר עם אנשים ברחוב. זאת על ידי נחישות, עקביות והתמדה.

 

 

 

ומאז ועד היום, האירוע המפתיע הגדול של השנים האחרונות הוא מגפת הקורונה, ששיתקה את המדינה, הכניסה מיליונים לעוצר ופגעה קשה בכלכלה, בחיים ובמורל הציבורי והאישי. המגפה באה ללא הכנה וללא ידיעה מוקדמת. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה.

 

 

ערן זיני- מנכ"ל בורסת היהלומים וחבר בפורום המייעץ לבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן ובין תפקידיו הקודמים בין היתר עוזר פרלמנטרי לח"כ דני יתום, ראש המוסד לשעבר ויועץ בכיר לשר המשפטים דניאל פרידמן וגם מרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות מבכירים במשק מספר שבתקופת הקורונה בכל הנוגע לשוק היהלומים שנאמד במיליארדי שקלים יום אחד "סגרו את השמיים"".

 

 

עסקאות שנסגרו באמרה של "מזל וברכה" היו צריכות לעבור להתנהלות בדיגיטל. האם השינוי של המעבר לדיגיטל היה ידוע מראש?! ערן מספר בהרצאתו על כמה חשוב לדעת להסתגל לשינויים וכיצד המנהלים הבכירים מסתכלים על אלו שבאזור הנוחות שלהם ורוצים שלא יפריעו להם ועל אלו שכל שינוי במדיניות קשה להם, לעומת העובדים שיודעים שהדרך לצמיחה נעה מיציאה מאזור הנוחות, נעה מהתקדמות ונעה מלמידה וזהו דבר שהוא מאד חשוב".

 

 

הלקח הוא שאין להרים ידיים במקרה של מצב חדש בלתי צפוי, או לחפש תירוצים. לתירוצים אין ערך. יש ללמוד בכל המהירות את המצב החדש, להשתמש בידע המקצועי שלך, לחפש בכל הדחיפות פתרונות ולדעת ליישמם בצורה טובה ותוך זמן קצר מאד. 
 

 

 

ככל שנשכיל להשקיע בפיתוח והעלאה למודעות של מיומנויות וכישורים נדרשים כך נצליח יותר לבצע משימות בעבודה ולהתקדם למצוינות, היום יש כלים אוטומטיים דיגיטליים שמאפשרים העלאה למודעות של מיומנויות וכישורים של המאה ה-21 שיכולים להוביל את כלל הארגון למצוינות תפעולית באמצעות אוטומציה והכל בלחיצת כפתור וכן לתרום רבות גם למוטיבציית העובדים ללמידה עצמית, שכן אלו דברים חשובים שמובילים בפועל להצלחתם היומיומית "ניצחונות קטנים מדי יום" ולהצלחה בטווח הרחוק.

 

 

 

כותבת מאמר הדעה, עו"ד שרון הר זהב, מקבוצת אל הנכס, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד ניהול, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי, לשון זכר כמוה כלשון נקבה