יוזמת העצמאות לתיקון ולחיזוק מערכת המשפט

 

אלה העקרונות למימוש ההגנה על החירות והשוויון על פי חזון מגילת העצמאות: 

 

1. חוקה ומגילת זכויות תחוקק חוקה על בסיס מגילת העצמאות שתכלול הגנה על זכויות האדם והאזרח, כולל הזכות לשוויון.

 

2. חוק יסוד: החקיקה תוגדר עליונותם של חוקי יסוד חוקתיים על-פני חוקים רגילים. 

 

3. ביקורת שיפוטית תוגדר ותעוגן סמכותו של בית המשפט העליון לביקורת שיפוטית על חוקתיות החקיקה. 

 

4. עצמאות הייעוץ המשפטי יעוגן מעמד הייעוץ המשפטי בחקיקה ראשית שתבטיח את עצמאותם וסמכויותיהם של היועצים המשפטיים. 

 

5. עצמאות הוועדה לבחירת שופטים הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישקף מגוון תפיסות ועמדות ולא יהיה נתון לשליטת הקואליציה.

 

6. עצמאות שומרי הסף והשירות הציבורי יעוגן מעמדו של השירות הציבורי כמערכת שתכליתה לשרת את טובת הציבור ולא את האינטרס הפוליטי של הממשלה.

 

7. גישה לצדק יובטח שירות משפטי יעיל ונגיש באמצעות שורה של צעדים. תישקל הקמת ערכאה נוספת, ימונו שופטים נוספים הדרושים למערכת, וכן יינקטו הליכים של ייעול הליכים והורדת עומס.

 

 

תהליך שינוי יסודי בשיטת המשטר חייב להיעשות בהסכמה רחבה. כדי להשיג הסכמה כזו דרושים דיון רציני, הקשבה עמוקה לעמדות השונות והזדמנות נאותה להגיע לעמק השווה. ההליך צריך לכלול מרכיב פומבי משמעותי, ולשתף נציגים ממגוון הדעות והמגזרים בחברה הישראלית.

 

 

 

צריך כמו כן להיות מוסכם על הצדדים בהליך כי לא יתבצעו שינויים משמעותיים נוספים במעמד מערכת המשפט בשנים הקרובות.

 

 

 

בנוסף, כדי למנוע חקיקה פרסונלית, שינויים שבמחלוקת חריפה, תחולתם תיקבע לכנסת הבאה.

 

 

 

הדיונים יתקיימו על פי כללים פרוצדורליים מוסכמים, ובכפוף למגבלות מהותיות בדבר תוכן ההסדרים שניתן לקבלם חובה לכבד את זכויות הפרט וזכויות המיעוט, הבטחת קיומן של בחירות חופשיות, ושמירת המחויבות לערכי מגילת העצמאות. 

אין חצי דמוקרטיה
 

 

אלה הקווים האדומים שעליהם אין להתפשר:
 

 

במקביל לכל שינוי חוקתי או מבני אחר, יש לקדם חקיקת מגילת זכויות מקיפה שבה יעוגן גם עיקרון השוויון כעיקרון חוקתי.
 

 

כל שינוי של חוקי יסוד העוסקים בהגנה על זכויות ועל עיקרי המשטר יחייב הסכמה פוליטית רחבה  ויתבצע בהליך מיוחד (רוב מיוחס, מספר הקריאות, פרק זמן מינימלי בין קריאות וקצב הדיונים בוועדת החוקה).
 

 

 

עד להסדרת הליכי כינונם ותיקונם של חוקי היסוד לא תוגבל הסמכות של בג"ץ לערוך ביקורת שיפוטית על בסיס חוקי יסוד. 
 

 

לא תתאפשר כל פוליטיזציה של הייעוץ המשפטי לממשלה.
 

 

 

הוועדה לבחירת שופטים לא תישלט על-ידי הקואליציה, הממשלה או בית המשפט. 

 

 

 

האיום בהפיכת המשטר הישראלי לדמוקרטיה חלולה עורר מחאה ציבורית חסרת תקדים בהיקפה, וההתנגשות הצפויה בין הממשלה למגזרים רחבים בציבור מאיימת לקרוע את החברה הישראלית. כתמיד, האיום במשבר הביא לקריאות לפשרה. לאחר שיגיע למיצוי המאבק הציבורי על דחיית החקיקה, צפויה ככל הנראה להתקיים הידברות על סעיפי הרפורמה במערכת המשפט. 

 

 

 

בתרחיש הסביר כרגע, הקואליציה תגיע לשיחות נחושה לכפות את ההפיכה המשטרית בכוח על האופוזיציה והאזרחים הנאבקים נגדה. החשש בתרחיש כזה הוא שההידברות תשמש את הקואליציה לנטרול המחאה, המאבק וההתנגדות של מאות אלפי אזרחים ותאפשר לה להשיג לגיטימציה-כביכול למהפכה המתוכננת. אל מול תרחיש זה יש להגיע עם קווים אדומים ברורים עליהם אין להתפשר. עדיף מאבק עממי ארוך ונחוש על חצי דמוקרטיה.

 

 

 

בתרחיש אחר תרחיש ״הרגע החוקתי״ נבחרי הציבור ינצלו את המשבר שנוצר כדי ליצור ״רגע חוקתי״ אמיתי במדינת ישראל; רגע היסטורי מכונן שבו הקבוצות השונות המרכיבות את החברה מגיעות להסכמה חדשה לגבי הסדר החוקתי והמוסדי במדינה. לרגע הזה יש להגיע עם חזון ברור ותכנית מגובשת. 

 

 

 

יוזמת העצמאות מניחה את היסודות לחזון כזה. 

 

 

הגורמים הבאים שותפים לקווי היסוד של המסמך, על אף עמדותיהם השונות לגבי פרטי ההסדרים והפרוצדורות:

 

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה 
מטה המאבק באוניברסיטת תל אביב 
צוות המומחים של האוניברסיטה העברית 
פורום הכלכלנים 
מפקדים למען בטחון ישראל
לוחמי כיפור 73׳
התנועה הדמוקרטית האזרחית 
פרופ׳ אסף שרון
פרופ׳ חיים בן-שחר
פרופ׳ ברק מדינה
פרופ׳ יניב רוזנאי 
עו"ד דינה זילבר
עו"ד גלעד שר