הפעם תסלח מדינת ישראל לאלו שפעם הגנו עליה
מה שהתחיל כחוק לאום המדיר את כל מי שלא יהודי, נמשך בחוקים המדירים ורומסים את כל מי שדעתו שונה ולא משנה מוצאו. זה הפשיזים בהתגלמותו, זו הדיקטטורה בהתהוותה. היסטורית כולם יודעים איך תהליכים כאלה מסתיימים.
הפעם תסלח מדינת ישראל לאלו שפעם הגנו עליה , לאלה שהיו מוכנים למסור את נפשם למענה ולאלה שמסרו את נפשם וגופם, תסלח מדינת ישראל לאלה שלעולם לא ישובו להיות מה שהיו, הפעם אנו לא נצא להגן עלייך מפני אנשים עם פרצוף של דיקטטורים ומבט של פשיסטים, כי את מדינת ישראל לא הגנת עלינו מפניהם.
וכן יש בי שמחה, שמחה לאידם של אלה שהצביעו בעד הדרתי לפני שנים והיום יוצאים להפגין, יש בי שמחה לאידם של כל כפויי הטובה שבהינף יד העלו את ישראל על דרך האבדון והיום נמצאים בצד השני, יש בי שמחה לאידם של רמטכלים המאויימים בכניסה לכלא על זכותם להילחם עבור הדמוקרטיה ושל יושבי בתי הקפה והתיאטראות, יש בי שמחה לאידם של ארגוני הנשים והלהטבים ושל מרצים באוניברסטאות, יש בי שמחה לאידם של כל אלה שישבו בצד כשאותה כנסת קבעה שאני ואחיי לא יותר מאשר שכירי חרב ולא נקפו אצבע.
אולי זה קטן בעיניכם, מאז אותו חוק מקפח תוהו וובוהו פוליטי וחברתי.
הקארמה של הדרוזים עושה ותמשיך לעשות את העבודה לבד, עד שיתוקן העוול שנעשה לבני עדתי.
