מסרון מפרשת השבוע פרשת צו
מסרון מפרשת צו, פרשת צו עוסקת בהנחיות לפעולות הקרבת הקורבנות של הכוהנים,איך להקריב קורבנות שונים (עולָה, מִנחָה, חַטָאת, אָשָם וזבח השְלָמים), עבור עם ישראל, בתחילת תפקידם של הכוהנים מתבצעת מְשיחָתָם ב'שמן המשחה'.
האירוע החשוב הזה מתקיים במשך שבעה ימים, ובהם לא יצאו הכוהנים מפֶּתח אוהל מועד. " אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה"(פרק א,ו').
נקודות התייחסותי מהפרשה, מלכתחילה אבהיר, אינני מייצג את הפרשנות המסורתית, מאידך אנוכי מכבדה ומשתמש בה
בין הקורבנות המוזכרים כאמור בפרשתנו, נמצא קורבן השלמים. חז"ל הסבירו שהטעם שנקרא "שלמים", הוא משום שנעשה שלום בין המזבח, הכוהנים ועם ישראל, שלכולם היה חלק בו.
בנימה עכשווית לאור המצב החברתי מדיני כיום בארצנו ; מן הראוי לאמץ את הגישה שאומרת עדיף לחיות בשלום עם כל הקבוצות החברתיות אף אם השלום חיצוני בלבד ולא תמיד נעשה בלב שלם, מלהיות שרוי במחלוקות ומריבות.
בפרשתנו נאמר" אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" הפרשנות כפשוטה היא שאש המזבח תבער בכל עת ללא הפסקה.
מן הראוי להבהיר זאת כהוראה לכל אחד מישראל. להתנהג לפי ההסבר ש "המזבח" בפרשתנו רומז על ליבו של האדם וכפי שבמזבח בערה אש תמיד, כך גם בליבנו צריך לקיים את אש האהבה ,תמיד אהבה לזולת ולאלוהים , צריכה לבעור בנו ולהנחות את הצעדים שלנו.
נזכור "שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה"( משלי י, כן)
חג פסח חג שמח, שליבכם יהיה תמיד זורח.
מדוע התורה משתמשת בשם "חג המצות", ואילו אנו רגילים לקרוא לחג 'חג הפסח': השם "חג המצות" יש בו שבח לישראל, שהזדרזו כמצוות ה', ואלו "חג הפסח" מזכיר את הנס הגדול שעשה הקב"ה לישראל, "אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל".
נמצא שהקב"ה בתורתו משבח את ישראל, וישראל משבחים את הקב"ה.
