עו"ד כמאל כמאל המהלכים שהובילו למחאה בישראל

 

עו"ד כמאל זכי כמאל, מפרט את המהלכים שהובילו להיחלשות בית המשפט העליון בישראל, ומי המגזרים שלא רצו לראות בג"ץ חזק בישראל. עו"ד כמאל:" אין קיום למתנחלים אם הדמוקרטיה תמשיך בישראל ".

 

 

 

עורך דין כמאל כמאל עו"ד ממשרד עו"ד זכי כמאל, מתייחס למחאה החברתית נגד הרפורמה המשפטית וההשלכות שלה, "ההפגנות היום היו צריכות להגיע לפני הרבה זמן, הפתרון זה לא לעצור את הרפורמה כרגע, אלא צריך שינוי תפיסתי, של מה זה דמוקרטיה".

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "מערכת המשפט לפני שנות השמונים הייתה בעלת סמכויות מוגבלות מאד, ולא יכלה לפסול חוקים, בית המשפט היה מדורג כרשות רביעית במדינה ולא שלישית, מאז מערכת המשפט והמשטר החוקתי עברו שינויים רבים, מאחר וחלק מהשופטים היו מאד טובים והביאו לחוקים לטובת העם, זכות חופש הביטוי וחופש העיתונות וחופש העיסוק, לבית המשפט לא הייתה יכולת של שריון חוקתי לגבי החלטות כאלה והכנסת הייתה יכולה לבטל את החוקים מתי שרצתה".

 

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "בתחילת שנות השמונים, עם עליית הליכוד לשלטון בראשות מנחם ביגן ז"ל שסייע ועזר לחיזוק בית המשפט והאמין בליברליזם. בשנות השמונים עם ממשלת האחדות של שמיר ופרס, היה משבר כלכלי לפני והתחילה להיות מגמת הפרטה במשק הישראלי ופתיחת השוק לכלכלה העולמית".

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "בשנות התשעים החל לעלות כוחו של בית המשפט, נחקק אז חוק האדם וחירותו, שכלל זכויות לתושבים, בית המשפט ראה את עצמו שיכול לפסול חוק יסוד. ניתנו אז פסקי דין כמו לאסור עינויים במערכת הביטחון, והחוק הזה יושם במלואו, בנוסף לחוק קעדאן שאפשר זכות על קרקע לערבים, שיכולים לגור בכל מקום בארץ, הייתה מעורבות של מוסדות משפטיים בינלאומיים בענייני בתי משפט במדינות".

 

 

 

 

"כוחו של בג"ץ היה מרכיב מרכזי בחיזוק זכויות הפרט ובפיתוח הכלכלה וכך תרם הרבה לביטחון, דוגמה היום אם מישהו רוצה להשקיע במדינה זרה, חשוב לו שהחוקים יגנו על ההשקעה שלו".

 

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל:"בתחילת שנות האלפיים החל הכרסום במערכת המשפט, הסיבה העיקרית האינתיפאדה השניה, הימין החל להתחזק והחל להציג את חוק האדם וחרותו כמרכיב שמסכן את הקיום היהודי וסכנה לביטחון המדינה. התעמולה הזו החלה להשפיע, והחלה נסיגה בכל ההישגים של בית המשפט".

 

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "בג"ץ התחיל להיות פחות מגן על זכויות אדם מאשר בשנות התשעים, בעקבות חוק איחוד המשפחות, היו הרבה ביקורות על בג"ץ כגורם שמסכן את ביטחון המדינה, היו גורמים שלא רצו דמוקרטיה ובעיקר שני המגזרים החרדי והמגזר של המתנחלים וחלק מהציונות הדתית, בשנות האלפיים בג"ץ קבע חובה לחרדים להתגייס, ומאז לא מיושמת פסיקת בג"ץ והם החרדים מבינים שצריך רפורמה שתאפשר להם להמשיך לא להתגייס לצה"ל".

 

 

 

 

"המתנחלים מבחינתם לא יכולים להרגיש שמפעל ההתיישבות שהם בנו ימשיך להתקיים אם הדמוקרטיה תמשיך בישראל. כי השטחים האלה לא סופחו מבחינה רשמית לישראל, ההתנחלויות מתקיימות בזכות הרשות המבצעת שהממשלה תומכת בהם ובזכות בג"ץ שלא פוסל אותם".

 

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "הסיכוי הגדול שהרפורמה המשפטית לא תעבור, מאחר והאקדמיה, האליטה הכלכלית וצמרת המשפט לא יכולים לאשר דבר שמסכן אותם באופן מיידי. נתניהו שהיה לצד בגץ השתנה בשנות 2018-2019 לאחר כתבי האישום נגדו, אני לא מאמין שהוא ילך עד הסוף עם הרפורמה, הוא יהיה חייב להשיג פשרה".

 

 

 

 

עו"ד כמאל: "חוק יסוד הממשלה מאפשר נבצרות רה"מ שלא יכול למלא את תפקידו, החוק פורש ע"י בג"ץ שהיועמ"ש יכול במקרים מסוימים להכריז על נבצרות רה"מ. ההחלטה הזו מורכבת ודורשת התערבות". 

 

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "יש תחושה בקרב הערבים והדרוזים שבית המשפט לא בדיוק המגן על הזכויות שלהם, לצערי הרב האוכלוסייה של המגזר נמצאת בשוליים של ההשפעה במדינת ישראל, ולא במרכז העניינים, אם הרפורמה הזו תעבור המגזר הערבי והמעוטים בישראל ייפגעו הכי הרבה".

 

 

 

 

עו"ד כמאל: "כמגזר אנחנו לא חלק מההכרעה הלאומית של מדינת ישראל,  חופש הביטוי גם נפגע בקרב יהודים בשנים האחרונות, בזמנו היו כל מני מנהיגים וסופרים שדיברו נגד המדינה והופיעו בתקשורת והעבירו את דבריהם, בזמנו בשנות השמונים למאיר כהנא רשות השידור לא נתנה זכות שידור, היום הצאצאים של כהנא הם אלה שמובילים את השיח התקשורתי והציבורי".

 

 

 

 

"המרחב הדמוקרטי הלך והצטמצם בישראל, וזה היה בשלבים וכמעט לא מורגש".

 

 

 

 

עו"ד כמאל כמאל: "ההפגנות האלה היו צריכות להגיע לפני הרבה זמן, הפתרון זה לא לעצור את הרפורמה כרגע, אלא צריך שינוי תפיסתי, של מה זה דמוקרטיה ומה רוצים לעשות בדמוקרטיה, מגילת העצמאות ציינה את הדברים ואמורים להמשיך בדרך העקרונית הזו".