מזון למחשבה ולנשמה
מסר מדוייק וחשוב שהרמב"ם מעביר באמצעות משנתו הרחבה והעמוקה האדם הוא מה שהוא מה שהוא אוכל ואם נדייק יותר כפי שהרמב"מ מדייק האדם הוא איך שהוא אוכל כלומה למזון עצמו יש השפעה ישירה על המחשבה, על הכוח, על השמחה והיצירתיות, ויותר מזה הדגש הוא על איך שאוכלים.
ולמה חשוב מה ואיך שאוכלים.
במעיים ובכל מערכת העיכול ישנם חיידקי מעיים רבים, טריליוני חיידקים, כאשר המעי הגס הוא מקום מושבם העיקרי, חיידקים אלה מכונים "מיקרובים" מכאן נוכל להבין שחלק גדול מהחומר הגנטי שייך לחיידקים ולא לאדם, ורק חלק קטן משוייך לגנטיקה הטבעית, החיידקים מצויים בכל הגוף, בפה, על העור ובאברי המין, וכמובן במערכת העיכול, אלה אוכלוסיות חיידקים שמשפיעות, כל אוכלוסיה משפיעה באופן שונה, ישנם אלפי זנים שחיים ופועלים יחד עם שמרים, טפילים ווירוסים.
חיידקים אלה מתיישבים זמן קצר אחרי הלידה של התינוק, מגבשים לעצמם קהילה קבועה עד גיל הילדות, ולכן השנים הראשונות של כל תינוק נחשבות לחלון הזדמנויות שבו ניתן לשלוט ולעצב את אוכלוסיית החיידקים, לאחר מכן ההשפעה הישירה של המזון הופכת להיות הקובעת את גודל כל אוכלוסיית חיידקים וכל יתר האוכלוסיות, דבר שקובע את הנטיה למחלות, רגישויות כמו אלרגיות, הצורך האישי של כל אחד בפעילות גופנית והנטיה ליטול תרופות, החלופה לתרופות איזון התזונה.
פעילותם של החיידקים במערכת העיכול משפיעה על כל המערכות בגוף, החל מהמערכת החיסונית, מערכת הדם, מערכת העצבים והשלד וגדילה והתפתחות, תפקידם של החיידקים לגרום לפרוק המזון ותהליך העיכול, החיידקים מעבדים ויטמינים ומינרלים ומייצרים מולקולות הדרושות למלחמה בדלקות ולריפוי פצעים.
כיום המדע מנסה למצוא מהו מיקרוביום בריא, למדע ברור שזוהי אוכלוסיה מאוד מגוונת בהרכב החיידקים ואף זוהו במגוון מחלות בהם מחלות מעי דלקתיות, אוטיזם וגידולים סרטניים מסוגים שונים, שיבושים בהרכב המיקרוביום אחראים להתפתחות מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר למשל.
לחיידקים ישנה השפעה ישירה על הבריאות, האיזון והשמחה, ישנם תקופות בחיים בהם המיקרוביום מעצב את המערכות בגוף, דבר זה קורה בערך עד גיל שלוש, החיידקים הם שמלמדים את מערכת החיסון כנגד מי להגיב ובאיזו עוצמה,
מי מעצב חזק יותר? המזון או המיקרובים.
בזמנים בהם התינוק או הילד הקטן חשופים לממתקים בלי גבול אמיתי, חשופים למזון מעובד, להרכבים לא בריאים של המזון כמו חומרים משמרים, צבעי מאכל ומייצבים, חשופים לאי סדר באכילה, כמו אכילה תוך כדי קפצה, ריצה או משחק כלשהו, אין זמן אכילה מדוייק בו כל המערכות בגוף רגועות ומקבלות את המזון ברגיעה, כך מערכת החיסון יוצאת מאיזון, נוצרים שינויים קריטיים במקרוביים, כתוצאה מכך שכיחות מחלות דלקתיות ומחלות אוטואימוניות כמו הסוכרת, מחלת הקרון, נטיה לדלקות ריאות ודלקות בסימפונות, פיזור נפש, בלבול, וחוסר רוגע, נוסף על זה השימוש באנטיבוטיקה בתרופות להורדת חום ונוגדי כאבים.
ואיך זה משפיע על הנפש ועל המחשבה?
החיידקים שבמערכת העיכול מייצרים מוליכים עצביים כמו סרוטונין והדופמין, ואלה מווסתים את מצבי הרוח והרגשות, התיאבון ואיכות השינה, הסרוטונין, שגם ניתן לחולים כתרופה, הוא מולקולה שמיוצרת באופן טבעי על ידי החיידקים במעי, ויש לחומר הזה השפעה ישירה על המוח, חיידקים אלה יודעים להשפיע ישירות על מצב הסטרס, מערכות מסויימים אחראיות על תחושת "הילחם או ברח" חיידקים אלה אחראים על רמת ההורמונים שיוצרים חרדה, מייצרים חומצות שומן חיוניות שתורמות למצב פחות חרדתי, גם נטילת פרוביוטיקה לטורך תקופה מפחיתה רמת מתח וחרדה.
מכאן נבין שחיידקי שקיים קשר ישיר בין תזונה לשורה של הפרעות פסיכיאטריות ובהן דיכאון וחרדה, כלומר צריכת מזון עשיר בויטמינים ומינרלים יאפשר שמחה וסיפוק, ומנגד נתייחס לאוטיזם, זו מחלה או תופעה מאוד מורכבת, ואם נתייחס לאם ההרה ולמזון שהיא אוכלת, נתחיל לשים לב שיש השפעה, והתינוק שרק נולד ועדיין יונק, מה האם אוכלת, ואם אינו יונק איזה חלב או תחליף חלב יקבל, וכשרק מתחיל לאכול לבד, מה מגישים לו, האם פירות וירקות חיים או מבושלים, או שמפתים עם חטיפים וממתקים, החיידקים מפרישים חומרים שונים שמשפיעים על התפתחות המוח, שינוי והפרת האיזון יגרמו לפגיעה בהתפתחות המוח, או לכך שהמוח יתפתח בצורה שונה ותשפיע על ההתנהגות.
לחיידקים דרכים מגוונות בהם הם יכולים להשפיע על המוח, החיידקים יודעים לייצר סינגלים דלקתיים שמאותתים למוח להתנהג בצורה שונה, ישנם הורמונים שהחיידקים יודעים לייצר שמשפיעים על המוח, ובכללי עלינו לזכור שישנם גם פטריות, פרזיטים, וירוסים וטפילים, בתחום זה נעשו מחקרים רבים על עכברים, חולדות זבובים, ראו שוני בהתנהגות שלהם, בזמן שהיו בתנאים סטריליים או כאשר הזריקו להם חיידקי צואה למשל, מחקרים אלה נעשו ברובם בארצות הברית ועדיין בעיצומם.
על פי רפואת הרמב"מ אכילה מאוזנת באיכות ובכמות של פירות וירקות , קיטניות ומיני אגוזים מאפשרת קיום חיידקי מעיים מאוזנת שתורמת לבריאות הגוף והנפש, ועל זה נאמר, "נפש בריאה בגוף בריא".
תזונה משנה את החיידקים, משנים את התזונה משנים את החיידקים וגם את הורמוני המשיכה והדחיה, אותו הדבר לגבי התנהגות אלימה או פסיביות, ואיך זה עובד? לאחר נטילת אנטיביוטיקה למשל שימוש בפרוביוטיקה יועיל להשבת האיזון, וזה במיוחד לנשים הרות ומניקות.
למזון שאוכלים ישנה השפעה רחבה ולא רק פזיולוגית, ההשפעה נוגעת למצבי רוח ורווחה נפשית, שינה טובה, אוכל מאוזן ופעילות גופנית תורמים רבות למצב נפשי מאוזן וסביבת חיידקים בריאה, לאחר מחקרים רבים בתחום הבריאות וגם בתחום הפסיכיאטריה, התפתחה המגמה שמעודדת לצרוך מזונות מותססים כמו כרוב כבוש וירקות כבושים אחרים, דגנים מלאים, כוסמת פירות וירקות וסיבים, צריכה יומית של יוגורט, אבוקדו, ברוקולי, בצל, אספרגוס, בננה ותפוחים, מזונות אלה ביכולתם לגוון את אוכלוסיית חיידקי המעי ולשפר את תפקודו ואת בריאותנו.
האתגר הגדול שלנו, ללמוד מה מזיק לבריאות הפיזית, לאיכות השינה ולאיכות המחשבות, השינוי לא תמיד קל, אבל לרוב שווה את המאמץ במיוחד אם כל מה שצריך ומומלץ לשנות זה המזון שאוכלים.
אשור בלה, מטפלת רב תחומית וסופרת, ליצירת קשר 0507201752 לביקור באתר
