החשמונאים ימי זוהר ביהדות

 

פרק 1 מתוך ארבעה פרקים בהמשכים

אשור בלה – מטפלת רב תחומית וסופרת, להתקשרות – 050-7201752 ולביקור באתר קישור

 

 

מי היו החשמונאים, בית חשמונאי הם שושלת מלוכה ששלטה בארץ ישראל במאה ה 1-2 לפנה"ס, הם היו מצאצאיו של מתתיהו כהן גדול, הם הנהיגו את העם ביד רמה ובסופו של דבר הנהיגו גם את המרד נגד השלטון הסלאוקי בתקופת הבית השני, ולאחר מכן העמידו כוהנים גדולים, מלכים ושליטים.

 

 

התקופה ההלניסטית היתה מימי יון, הם הנחילו את תרבות יון, ובסוף שלטון יוון, רומא מתחילה לצוץ ולתת את הטון תחילה לאט ועם הזמן המצב השתנה.

 

 

מתתיהו כהן גדול היה אבי שושלת החשמונאים, הוא היה מנהיג ומצביא, הוא החל את מרד החשמונאים נגד הממלכה הסלואוקית שיוסדה בידי סלאוקוס הראשון שהיה מצביא בצבא אלכסנדר הגדול, ולאחר מות אלכסנדר הגדול, ייסד את הממלכה הסלאוקית ששלטה במסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה וארץ ישראל,  שינויים שלטוניים הם שגרמו לממלכה זו להעלם, אולם ההשפעה של תקופת שלטונם בארץ היתה משמעותית במיוחד מבחינה צבאית, ויחד עם זה לאורך תקופת שלטון בית חשמונאי ועם מותו של אנטיגונוס השני לבית חשמונאי, היתה יהודה ממלכה בת חורין כאשר כהן גדול או מלך מנהלים את הממלכה, זו היתה תקופה של הרחבת גבולות משמעותית מאז המלך צידקיהו שהיה האחרון למלכי בית דוד, לאחר נפילת בית חשמונאי לא קמה מלכות על ישראל, מלבד תקופה קצרה בימי מרד בר כוכבא.

 

 

רקע היסטורי מאותה תקופה

 

 

בתקופה זו ארץ ישראל מהווה חלק מהאימפריה הפרסית, עד שנכבשה בידי אלכסנדר הגדול, אלכסנדר הגדול ממנה את תלמי שמולך על מצרים, באותו זמן הישוב היהודי בארץ מחזיק מרכז קיום יהודי, ומרכזים נוספים בבבל ובמצרים, בתקופת שלטון בית תלמי אימפריית פרס נופלת, גם שלטון תלמי לא יציב, היוונים עולים מתחזקים ותופסים חלקים מארץ ישראל, וכאן מגיעה התקופה ההלניסטית שהיתה לתרבות שלטת.

 

 

בימי אנטיוכוס השלישי מבית סלאוקוס, הארץ נכבשה  מידי בית תלמי, תחילה אנטיוכס נוקט גישה אוהדת כלפי היהודים, אולם יורשו, אנטיוכוס  הרביעי ששאף להנחיל את התרבות ההלניסטית, גזר גזרות קשות על היהודים, הדיח את הכהן הגדול, חוניו השלישי, ומינו את יאסון אחיו במקומו, אולם גם הוא הודח על ידי מתייוונים קיצוניים שסברו שהוא מתון מדי ובמקומו מונה מנלאוס שבזז את אוצרות בית המקדש והנהיג עבודת אלילים.

 

 

מתתיהו הכהן הגדול היה ממשמרת יהויריב, משפחתו היתה משפחת כוהנים משבט לוי, למתתיהו היו חמישה בנים, יוחנן הגדי, שמעון התרסי, יהודה המכבי, אלעזר החורני ויונתן הוופסי.

 

 

מתתיהו וחמשת בניו לא יכלו לעמוד שווי נפש כנגד גזרותיו של אנטיוכוס שגזר לסגור את המקוואות, גזר על ביטול ברית מילה, גזר על ביטול לימוד תורה, הם הרגו את הפקיד אפלאס שהגיע על מנת לכפות את גזרות השמד וכן הרגו כמה מהמתייוונים היהודים שרצו להקריב קורבנו לאלילים.

 

 

מתתיהו קרא "כל המקנא לתורה והעומד בברית ייצא אחרי" כקריאתו של משה רבנו "מי לה' אלי" בזמן מעשה העגל ומתן תורה בעקבות הסגידה לעגל הזהב. כאן נוצרה תקופה סוערת בתולדות עם ישראל , מרד וחרות, סכסוך אחים ואובדן חרות.

 

 

יהודה המכבי היה השלישי מבין בניו של מתתיהו, אביו ממנה אותו למנהיג המרד כיוון שהיה גיבור ובן חיל ובעל יכולת פיקודית, יהודה החל ליזום מתקפות פתע כנגד נקודות חולשה בצבא הסלאוקי, יהודה ניצל בחכמה את אזורי ההר בהם ניתן היה להסוות חיילים ולערוך מתקפות ליליות, יהודה הצליח לרכז סביבו  גרעין של כמה אלפי לוחמים ואת אהדת אנשי יהודה, הוא הצליח לשחרר את בית המקדש, ושלח את אחיו, שמעון התרסי  לטהר את הגליל, ובעצמו יצא לכבוש את הגלעד, וכך התאפשרה יצירת ממלכה יהודית בעלת שטח רציף בשליטת יהודה ואחיו, יהודה כורת ברית עם רומא שדוחקת את הייוונים מהאזור.

 

 

יהודה נהרג בקרב אלעשה, אולם הוא היווה השראה לאחיו שהמשיכו בדרכו.

 

 

תקופת שלטון החשמונאים מאופיינת במהלכים פוליטיים רבים במזרח התיכון, שינויים שלטוניים ותרבותיים, כעבור כמה שנים המלחמה התחדשה על ידי בכחוס שבסופו של דבר הובס ועזב את גבולות יהודה, במשך ארבע שנים שרר שקט ויונתן המתין לשעת כושר שתוביל לחרותה המלאה של יהודה, ואז התחולל מפנה כתוצאה מסכסוכים פנימיים של הסלאוקים, יונתן ניצל את הסכסוך לטובתו, הוא הצליח לנווט כך שמכל צד בסכסוך יקבל יותר הישגים, כולל לכבוש את ירושלים ולבצר את חומותיה, הוא קיבל מינוי כהן גדול מידי אלכסנדר באלאס ולמעשה נעשה שליט מטעם הסלאוקים על חלק ניכר משטחי ארץ ישראל, המאבקים הפוליטיים בין השליטים באזור מאפשרים ליהודה השתלטות טריטוריאלית של יהודה מעבר לגבולותיה המסורתיים, יונתן ריכז בידיו סמכויות רבות, עירב את השלטון הזר במינוי כהן גדול שהיה הוא עצמו ולכן היו מי שבחרו לפרוש מהמחנה למדבר.

 

 

על פי צוואתו של מתתיהו, בנו יהודה התרסי היה אמור להיות מנהיג להלכה בתחום המדיני, אולם ימי החרום והמרד הותירו אות שמעון מחוץ להנהגה, האחים נהרגו והוא נותר לממש את הצוואה ואת צו השעה, שמעון פתח במלחמה נגד טריפון שנסוג מיהודה, ושמעון מתמנה למנהיג, על פי ספר החשמונאים א' פרק יג, העם קורא "אתה נשיאנו תחת יהודה ויהונתן אחיך, הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה".

 

 

שמעון כורת ברית עם דימיטריוס השני, ובעזרת ברית זו הוכרזה יהודה לישות כמעט בת חורין, אינה משלמת מס לממלכה הסלאוקית, שמעון ניצל את מעמדו החדש והוסיף הישגים נוספים כמו כיבוש גזר, יפו ופתיחת פתח לים, כיבוש מצודת חקרא שהיתה מעוזם האחרון של המתייוונים, וחתימת ברית עם רומא, גם בתחום מדיניות הפנים היו הצלחות כמו כינוס אספת עם שאפשרה לעזרא הסופר ולנחמיה לחתום על אמנה שתיתן לגיטימציה לשלטון שמעון ויורשיו, שמעון הוכרז כנשיא וכוהן גדול וכן שר צבא, מהלכים אלה הם שנתנו בסיס לשושלת בית חשמונאי, מלוכה ללא כתר, ובעקבות מאבקים בחצר המלוכה הסלאוקית ומהשינויים שחלו עלה אנטיוכוס השביעי לכס המלוכה, הוא רצה לזכות בתמיכתו של שמעון העניק לו רשות לטבוע מטבעות, באגרת שכתב "ציון וירושלים והמקדש יהיו חופשיים וכל הנשק אשר בבית אשר תמשול בהם יישארו לך" רשות ההטבעה מהווה סימן לריבונות, אולם שמעון לא זכה לנצל זכות זו, שמעון הסתכסך עם אנטיוכוס ששלח צבא נגדו, צבא זה הובס על ידי בניו של שמעון, כעבור שלוש שנים נרצחו שמעון ובניו במזימה שחרש אנטיוכוס בעזרת חתנו של שמעון, תלמי בן חבוב מיריחו.

 

 

ומכאן מתרחשים ארועים מטלטלים ולא צפויים, את ההמשך נקבל ונקרא בכתבה הבאה