התאחדויות ואיגודי ספורט ייחשבו כגוף ציבורי לעניין חוק חופש המידע

ההצעה, ביוזמת חה"כ יריב לוין, וחה"כ דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה, הונחה על שולחן הכנסת כבר במהלך כהונתה הקודמת, והיא מבקשת להחיל את התאגדויות הספורט כגופים ציבוריים הן מתוקף העניין הרחב של הציבור בהם, הן משום שהם זוכים לתמיכה מכספי הציבור.

חה"כ יריב לוין, מיוזמי ההצעה, אמר כי על אף שההתאחדויות אינן מהוות גופים ממשלתיים, אלא פרטיים, הם מנהלים באופן בלעדי משאב ציבורי. עוד הוסיף כי הניתוק העצום בין ניהול מוסדות אלו לבין קהל האוהדים אינו תקין, וכי השקיפות במצב שכזה הכרחית ותביא לשיפור ההתנהלות והאמון בקרב הציבור.

במהלך הדיון ניצת הוויכוח בדבר האיזון הנכון בין אופיים הציבורי של ההתאחדויות, לבין הצורך לשמור על מבנן הפרטי. עו"ד רונן וינברג, המשמש כיועץ המשפטי של איגוד הכדורסל, טען כי על אף שהתיקון נשמע טוב מבחינה ציבורית, המצב הכלכלי הקשה בו שרוי הספורט כולו, והאיגודים בפרט, אינו מאפשר את המשאבים הנדרשים לכך. הוא המשיך וביקש לערוך את האבחנה בין העניין הציבורי בקבוצות עצמן, לבין המידע החסוי שנמצא בהתאגדויות לגבי ניהול הקבוצה; מידע השייך למעשה לגופים פרטיים, ועלול לפגוע בהגעת תורמים.  על כך השיב חה"כ יריב לוין כי "אדם לוקח על עצמו לנהל משאב שהוא למען הכלל, ומנהל אותו באופן פרטי- זה לא הופך אותו לפרטי. יום לאחר מכן הוא יכול להחליט לעלות על מטוס ולהשאיר את הקבוצה שוקת שבורה". עוד טען, "מי שנכנס להשקעה בקבוצת כדורגל יודע מראש שהוא לא אדם פרטי יותר".

נקודה נוספת שעלתה לדיון היא הקריטריונים שיקבעו איזו התאחדות ספורט מהווה גוף ציבורי לעניין שקיפות המידע. שתי התכונות שנידונו היו תמיכה מכספי ציבור, והיקף מחזור של לפחות מיליון ₪ בשנה. מר דודו מלכא, סגן ר' מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט הציג את הנתונים, לפיהם מתוך 74 התאחדויות ספורט, 60 נתמכות כיום מכספי הציבור. עוד טען כי ההתאחדויות שאינן נתמכות- הן משום פעילות נמוכה או מספר חברים נמוך- אינן מסוגלות להגיע למחזור כספים גבוה. חה"כ יריב לוין הביע את חששו מפני פירצה בחוק שתאפשר הקמתם של גופים שינהלו עבור ההתאחדות את הקבוצה, אך יטענו שהן אינן נתמכות בפועל מכספי הציבור. בשל כך קרא לוין לדאוג שהקריטריון של "תמיכה מכספי ציבור" לא יהווה דרך מעקף מפני החוק, וימנע מהאזרח הפשוט את שקיפות המידע בהתאגדויות.

מר עמרי טלמון, מנכ"ל קלאב התעופה, ביקש לייצג את מקומן של עמותות הספורט הקטנות, שבסיסן התנדבותי, וקרא להציג את הגבול באופן הגיוני, כך שעמותות אלו לא ייפלו מנגד.

בתוך כך טען היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד משה אביבי, כי על אף ההכרה בצורך בשקיפות, "מידע שנמצא בבקרה התקציבית, שעניינו חוזים של שחקנים, הוא חומר שמופקד בהתאחדות בנאמנות והוא חסוי גם בהתאחדות עצמה, וגם בין הקבוצות לבין עצמן, מהיבטים של פרטיות. יש גם הנושא של צדדים שלישיים שרוצים לתמוך בקבוצות, אך לא בצורה שכל אחד יידע שהם תורמים לקבוצה. התמיכה מכספי ציבור היא מזערית לעומת כספי התרומות, ואלו של בעלי הקבוצות. לא חייבים לזרוק את התורמים האלו החוצה". חה"כ שולי מועלם-רפאלי השיבה: "זה בדיוק המסוכן, לא מדובר ב"מתן בסתר", וחה"כ לוין סיכם: אנחנו לא חושבים שצריך למסור את העתקי חוזי השחקנים, אך אנחנו בהחלט רוצים לדעת מי שם את הכסף שלו בקבוצות".

בסיום הדיון, אושרה ההצעה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.