חיוב אישי לראש מועצת דליה לשעבר

ראש מועצת דאלית אלכרמל לשעבר ד"ר רמזי חלבי נקנס בסכום 150 אלף ש"ח, בגין הוצאות שבוצעו בניגוד לחוק, שימוש בכספים שיועדו לתקציב החינוך כדי לשלם שכר לעו"ד שייצג את המועצה, הסבת חיובים שאותם היתה חייבת המועצה לצד שלישי באמצעות שימוש בדרכי רמייה ובנהלים פגומים וקבלת הלוואה מגורם פרטי ללא אישורים מתאימים.

באיחור של שנתיים מפרסם משרד הפנים את החלטות הוועדה לחיוב אישי, שתפקידה לקנוס ראשי רשויות מקומיות ובכירים אחרים בשלטון המקומי שפעלו שלא כדין

מהנתונים עולה כי רוב הנבדקים חמקו ללא קנס, אך מסתמנת מגמת החמרה ברמת הענישה.

בפרסום the marker מבקר המדינה, שבדק את פעולות היחידה ב-2009, ציין כי החיוב האישי הוא נשק הרתעתי יעיל והמליץ להגדיל את כוח האדם ביחידה ומשאביה. זה לא קרה. ממשרד הפנים נמסר כי "כוח האדם שמועסק ביחידה אינו מספיק להתמודדות עם היקף המידע המתקבל".

המבקר מתח ביקורת על הסחבת בהליכי החיוב האישי. עיקר הביקורת התמקדה בעיכובים הארוכים בין מועד גיבוש המלצת ועדת זיילר להטיל חיוב אישי ועד לקבלת החלטת שר הפנים בעניין.

שר הפנים שעשה את השימוש האפקטיבי ביותר בוועדה היה כנראה אופיר פינס. פינס עמד על הקושי של שר פוליטי להטיל חיוב על בכירים בשלטון המקומי, ודאג לכך שבראש הוועדה יעמוד שופט מחוזי בדימוס כדי שפינס ושרי הפנים שבאו אחריו יהיו כבולים להמלצתו המקצועית. הדרך היחידה של השרים לחמוק מאחריותם מאז היא לעכב את חתימתם. לפי הצעת חוק העיריות החדש, התקועה אי שם במסדרונות החקיקה, תבוטל סמכות השר - והוועדה תטיל את החיוב האישי בעצמה. במשרד הפנים מודים כי היו עיכובים בעבר אבל טוענים כי פער ההחלטות המתעכבות נסגר, וכיום מונחת רק המלצה אחת הממתינה לחתימת השר.

המבקר הצביע גם על חוסר יעילות באיסוף החומר ממקורות שונים, כמו חקירות משטרה שלא נהפכו לתיקים פליליים אך יש בהן ממצאים אחרים; על הססנות בעבודת מנגנון החיוב האישי; ועל אכיפה רופפת של החיוב האישי.

18החלטות חדשות של הוועדה לחיוב אישי (כלומר המלצותיה לחיוב שהועברו לשר) שפורסמו באחרונה חושפות תמונה מביכה של השלטון המקומי בישראל. המקרים שהגיעו לוועדה בעשור האחרון מתפרשים על מגוון תחומים. בולטת במיוחד התופעה של מינויים ללא מכרז, הרווחת בכל הרשויות המקומיות. עוד תופעות בולטות הן העסקת יועצים באופן לא חוקי, התקשרויות ללא מכרז או ללא אישור תקציבי, הקצאת קרקעות ציבור או הטבות אחרות ללא הליך שוויוני, פטורים או מחיקת חובות ארנונה שלא כדין ולפחות שישה בכירי רשויות מקומיות שרכשו לעצמם רכב בחריגה מהתקציב.

בעיריית פתח תקוה, לדוגמה, הוחלט להטיל על ראש העיר יצחק אוחיון (שבפברואר אשתקד נעצר על ידי המשטרה בחשד לקבלת שוחד וטובות הנאה מאנשי עסקים בעיר כדי להעניק להם קרקעות ואישורים) ועל מנכ"ל העירייה עד 2004, משה ספקטור, חיוב אישי של 50 אלף שקל כל אחד. החיוב הוטל בגין הוצאת עשרות מיליוני שקלים שנגבו על ידי העירייה כהיטלי השבחה לחברה בת של העירייה בניגוד להוראות הדין והנהלים, וללא מנגנוני פיקוח ורישום נאותים.

בעיריית טירה הוטל חיוב אישי בסך 55 אלף שקל על ראש העיר לשעבר חליל קאסם ו-50 אלף שקל על מנכ"ל העירייה לשעבר ואסים קאסם, בגין העסקת עובד ללא מכרז, תשלום פנסיה חריגה לאביו של מנכ"ל העירייה לשעבר, שימוש לא נאות בכספים המיועדים לחינוך ועוד.

מהם שיקולי הוועדה בהחלטה אם להטיל חיוב אישי וכמה לחייב?

החיוב האישי הגבוה ביותר שהטילה הוועדה עד היום היה בסך חצי מיליון שקל, שהוטל על ראש העיר אלעד, צוריאל קריספל, ב-2005, בגין העסקת עובד שנחשב למקורבו בתפקידים שונים ברשות לאורך מספר שנים ללא מכרז.

שרי הפנים בוודאי אינם מאושרים מהחובה להעניש ראשי רשויות שהם פעילים פוליטיים, אלא אם מדובר כמובן בראש רשות ממחנה פוליטי יריב. עם זאת, שר הפנים אינו הגורם שמתניע את החקירה. סמכותו כולל רק חתימה על המלצת ועדת זיילר כדי להוציא לפועל את החיוב האישי. כיוון שההמלצה מתקבלת על ידי ועדה שמנהלת הליך מעין-שיפוטי יסודי, היכולת של שר הפנים לסרב לחתום על ההמלצה זעירה.

קנס המוטל על נושאי תפקידים ונבחרי ציבור ברשויות המקומיות כאשר נמצא כי פעלו שלא כדין ובניגוד לכללי מינהל תקין החלים על רשות ציבורית בכל הקשור להוצאות מקופת הרשות.החיוב אישי ומוחזר לקופת הרשות.

המשריך להתחמקות מחיוב אישי

"הדבר הכי חשוב שראש רשות צריך לעשות כדי להימנע מחיוב אישי הוא לקבל חוות דעת משפטית מהיועץ המשפטי של הרשות בכתב לפני שביצע פעולה מסוימת או הוצאה כספית גדולה", מסבירה עו"ד מיכל רוזנבוים. לדבריה, עיון בתקדימי ועדת זיילר מגלה כי גיבוי משפטי או אישור ממשרד הפנים או גורם מוסמך אחר להוצאה מסוימת, אף אם התברר בדיעבד כי ההוצאה אינה חוקית, עשוי לשחרר את ראש הרשות מהחיוב האישי.