יותר הרוגים בכבישי הדרום

אזור הדרום הוא האזור המועד ביותר לפורענות בישראל, ונמצא בו הריכוז הגבוה ביותר של כבישים אדומים. חלק מכבישים אלה, ידועים לשמצה במספר הנפגעים הגדול שהם גורמים.

הסטטיסטיקה היומית והשבועית מוכיחה כי חלק גדול של הנפגעים מגיע מאזור הדרום: מתחילת 2010 ועד מרץ 2011, נהרגו 111 בני אדם בכבישי מחוז הדרום, 24% מכלל ההרוגים בתאונות בישראל בתקופה זו, השיעור הגבוה ביותר מבין כל המחוזות. כביש הערבה לבדו גבה בין אוקטובר 2006 לינואר 2011 את חייהם של 31 בני אדם, ו-60 נפצעו בו באורח קשה בתקופה זו.

דו"ח ביקורת, שפרסמה עמותת אור ירוק בנושא כבישים וצמתים אדומים בישראל, חשף עוד ב-2008, כי האורך הכולל של קטעי הכביש המסוכנים במדינת ישראל הוא 337 ק"מ (בתחום הלא עירוני).

71 מהכבישים מוגדרים "כבישים אדומים", שבהם יש סיכון גבוה במיוחד להיקלע לתאונה; כן מוגדרים 125 צמתים כצמתים מסוכנים. הדו"ח התבסס על מחקר, שערכה ד"ר ויקטוריה גיטלמן מהטכניון בהזמנת אור ירוק.

מנכ"ל אור ירוק, שמואל אבואב: "כביש הערבה מאופיין בכך שאין בו הפרדה בין הנתיבים, ולכן כל טעות של נהג, מכל כיוון, גורמת במקרים רבים לתאונת דרכים קטלנית. מכיוון שהתשתית בכביש אינה סלחנית לטעויות של נהגים, מדובר בתאונות עם עוצמת פגיעה כפולה של שני כלי הרכב, המגיעים במהירות אחד מול השני. בנוסף, יש בכביש בעיות של עיקולים, ומחסור בתאורת דרך מתאימה בשעות החשכה. כביש 90 הוא גם כביש ארוך ומונוטוני גם מבחינת הנוף, וקשה לשמור בו על ריכוז, ערנות ודריכות לאורך כל הנהיגה".

עוד הוסיף אבואב: "מזמן דובר על הצורך לשדרג את הרמה הבטיחותית של הכביש, כיוון שאין חלופה אמיתית להגעה לדרום. התאונות בכביש הערבה נמשכות רק בגלל שלא משקיעים בכביש הזה, וחוסר ההשקעה מוביל בצורה חד משמעית למספר ההרוגים הגבוה באותו כביש. ללא השקעה, המצב הזה ימשיך עוד שנים רבות."